דני מרגלית, שותף-מנהל ב-BDO זיו האפט: "מיסוי יאכטות ומטוסים פרטיים - תרגיל יחצ"ני של האוצר; רוצים לשתף את העשירים בנטל הגזירות? רק מס ירושות"

אחרי שורת הגזירות שהציע האוצר להטיל כמעט על כל אוכלוסייה בישראל, ובפרט על האוכלוסיות החלשות, ואשר נחשפו ביום חמישי בבוקר, ייתכן מאד שמגיע תורם של עשירי ישראל.

לנוכח הביקורת הציבורית הקשה בשבוע שעבר, מצד אחד, והתעקשות ראש הממשלה שלא להעלות את המיסוי הישיר (מס הכנסה) על השכבות החזקות, ברשות המסים עבדו במרץ על גיבוש שתי הצעות לצורך הגדלת תקבולי המס. בישיבת הממשלה שנערכה היום (א') הציגו בכירי האוצר כמה חלופות והעיקרית היא העלאת תקרת הביטוח הלאומי מ-40 ל-70 אלף שקלים.

לפי הדין הקיים, ההכנסה המקסימאלית לצורך תשלום ביטוח הלאומי עומדת על 5 פעמים השכר הממוצע במשק (כ-39,540 שקלים). על פי ההצעה, תקרה זו תעמוד על 60 אלף שקלים. לפי החישובים ברשות המסים, המהלך צפוי להביא להכנסות חדשות בסך של כ-700 מיליון שקל.

נזכיר כי צעד דומה ננקט כבר בעבר, בעת המיתון של השנים 2001-2003. להבדיל מהמהלך הנוכחי, תקרת הביטוח הלאומי בוטלה כליל לתקופה בלתי מוגדרת. הפעם הציעו באוצר העלאה ולא ביטול, וגם מהלך זמני באמצעות הוראת שעה ולתקופה זמן מוגבלת.

נזכיר כי הגירעון הצפוי לשנת 2009 עומד על כ-40 מיליארד שקל, מתוכו, 35 מיליארד שקלים באים על רקע הירידה החדה בהכנסות ממסים שצנח עקב המשבר הכלכלי העולמי. בד בבד עם קיצוצי התקציב המתוכננים, בודקים באוצר גם את האפשרות הגדיל את הכנסות המדינה באמצעות הגדלת שיעור מסים. ממשרד האוצר סירבו להגיב לידיעה.

בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" פורסם הבוקר כי באוצר ובמשרד ראש הממשלה שוקלים הטלת מס זמני על יאכטות, מטוסים פרטיים, מכוניות פאר ואף כרטיסי טיסה לחו"ל. עוד הצעה שעומדת על הפרק, לפי הדיווח, היא ביטול הפטור ממע"מ באילת.

לטעענת מרגלית, אם בוחנים את מספר היאכטות והמטוסים הפרטיים המוחזקים בידי עשירי ישראל, מתברר כי "מדובר במספר מזערי ביחס לאוכלוסייה, שיניב הכנסות מיסוי מזעריות שבטלות בשישים בהשוואה לגרעונות הממשלה היום. האוצר מנסה באמצעות העיסוק ביאכטות ובמטוסים להסב את תשומת הלב הציבורית מהגזירות האחרות ולהראות כי גם העשירים נושאים בנטל".

לדברי מרגלית, אחת הדרכים הבדוקות למסות את האוכלוסיות העשירות היא באמצעות מיסוי ירושות. מרגלית: "במדינות רבות בעולם נהוג מיסוי על ירושות ובישראל זה עולה מדי פעם לסדר היום, אך מעולם לא בוצע בפועל. בניגוד לגזירות מיסוי אחרות, מס הירושות הוא מס אותו ניתן לגבות בעיקר מהשכבות החזקות, כי קיים קשר הדוק בין המצב הסוציו-אקונומי ובין גובה הירושה.

"את מס הירושות ניתן ליזום כמס דיפרנציאלי ולהגביל אותו מסכום מסוים, בכדי שלא לפגוע במעמד ביניים או במעמד נמוך, וכדי להימנע ממצב שבו יורשים מקבלים דירה מההורים וצריכים למכור אותה בכדי לשלם את המס. מס הירושות הוא מס שיניב הכנסות גבוהות למדינה, אך לא יפגע בצמיחת המשק, שכן לא מדובר במס קבוע כמו מס חברות או מיסוי על שכר".

לדברי מרגלית, למרות הגירעון הממשלתי, אין מקום להפחית את תהליך הפחתת המסים, שכן להפחתת מסים יש השפעה על הרחבת מעגל העובדים ועל עידוד השקעות זרות.

"אין צורך בהטלת מסי ראווה על מוצרי יוקרה ואין כל טעם ביצירת מסים חדשים שתרומתם לקופת המדינה מועטה ביותר" - כך אומר נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, בהתייחס לכוונת האוצר להטיל מסים על אוכלוסיית בעלי הממון, בין היתר באמצעות הטלת מס על יאכטות ומטוסים פרטיים.

לדבריו, במקום לעסוק ביצירת מסים חדשים עדיף להתמקד בהמשך הרפורמה במס הישיר ולבנות מחדש את מדרגות המס באופן הוגן, כדי ליצור חלוקת נטל צודקת יותר ברמות ההכנסה השונות, ולהקל על האוכלוסיה במדרגות השכר הנמוכות-בינוניות.

לדברי לין, "כשבוחנים את המשך הרפורמה במס, יש לקח בחשבון את נטל המס הישיר כולו, כולל מס בריאות וביטוח לאומי, ולא רק את שיעור מס הכנסה".