היבואנים הקטנים נגד המס החדש של איגוד לשכות המסחר

כאילו שלא חסרות צרות כלכליות והנה מגיעה צרה כלכלית נוספת: דמי טיפול ארגוניים. ל"גלובס" נודע כי איגוד לשכות המסחר, המאגד כ-5 אלף יבואנים-חברים, החליט באחרונה לגבות מיבואנים - שאינם נמנים על מאגר חבריו - דמי טיפול ארגוניים. זאת, בחסות חוק ההסכמים הקיבוצים משנת 1957 ותקנות "תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים" לחוק ההסכמים הקיבוצים משנת 1977.

גובה התשלום מחושב על-פי גודל העסק, מספר העובדים המועסקים בו ומחזור המכירות. יבואנים המסרבים לשלמו, מאוימים בהליכים משפטיים. אחד מהם הוא אדי בן-אהרון, יבואן בגדי ילדים. במרץ השנה, קיבל מכתב התראה לפני משפט בגין אי-תשלום 2,070 שקל דמי טיפול ארגוניים. "במידה ולא ישולם הסכום תאלץ מרשתי לנקוט בהליכים העומדים לרשותה, דבר שיגרום הוצאות ואי-נעימות. להזכירך, למרשתי עומדת הזכות לגבות דמי טיפול בגין 7 שנים אחורה", כך כתב לו עו"ד חן ורשביאק בשם מרשתו, לשכת המסחר. עוד כתב עורך-הדין, כי בן-אהרון נדרש להעביר את הסכום בצירוף 150 שקל פלוס מע"מ כהשתתפות בהוצאות מרשתו, תוך עשרה ימים ממשלוח המכתב. "התראה נוספת לא תשלח", סיכם עורך-הדין.

לדברי בן-אהרון, למכתב ההתראה קדמה דרישת התשלום. "יום אחד במהלך חודש פברואר השנה, אני מקבל בדואר מכתב שדורש ממני לשלם דמי טיפול ארגוניים ללשכת המסחר בתל-אביב, 2,070 שקל פלוס מע"מ. כיבואן קטן שמנסה לשרוד את התקופה הקשה הזאת, אני ממש לא מבין מה הם רוצים ממני, ולמה דווקא עכשיו". בן-אהרון עוסק משנת 2003 ביבוא ובסיטונות אופנת בגדי ילדים. הוא מעסיק חמישה עובדים, שניים מהם הם בניו, ומגלגל כמה מיליוני שקלים בודדים בשנה. בדומה לשחקנים רבים אחרים בענף האופנה, גם הוא חש במיתון. "מחזור המכירות ירד. המצב בהחלט לא פשוט", הוא אומר.

באיגוד לשכות המסחר - ארגון שנוסד ב-1919 וכולל את לשכות המסחר תל-אביב, חיפה, ירושלים, באר-שבע, נצרת ואילת - טוענים שאין זה הוגן שיבואנים שאינם חברי האיגוד ואינם משלמים דמי חבר שנתיים ייהנו מפעולות שהאיגוד יוזם במימון החברים, בין היתר מול משרדי הממשלה ובית המחוקקים, ומיטיבות עם כולם. גם עם אלה שאינם משלמים אגורה שחוקה אחת. "זה לא צודק ולא הוגן", אומר ל"גלובס" אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. ובאשר לבן-אהרון, אומר לין: "שיגיד תודה שלא גבינו ממנו לפני כן. אני לא מקבל אמירות שקשה עכשיו בגלל המיתון. זה עניין של סדר עדיפויות". דבריו אלה תמוהים, בעיקר על רקע התבטאויותיו באחרונה על המיתון ועל כך שעסקים נאבקים בתקופה קשה זו על הישרדותם.

בן-אהרון בתגובה: "שיתבעו אותי. אני אלך עם זה עד בית-המשפט, כי אני מאמין בצדקתי. מה הם עשו בשבילי? הפעולות שלהם אולי עושות טוב לחברות גדולות, אבל לא לי. ההיטלים וההובלות רק מתייקרים ומכבידים יותר. כבעל עסק קטן אין לי צורך בכנסים, בפורומים או בסדנאות שלהם. אני לא צריך את כל זה. אני לא רוצה מהם שום דבר. רק שיעזבו אותי לנפשי. יש לי מספיק את מס הכנסה וביטוח לאומי על הראש".

"בשלב זה רק מיבואנים בענפים עתירי פעילות"

*האם ההחלטה לגבות דמי טיפול ארגוניים דווקא עכשיו קשורה למצב הכלכלי?

לין: "אין קשר. בניגוד לארגוני מעסיקים אחרים, איננו חיים מדמי טיפול ארגוניים. זה מקור הכנסה דל מאוד. עבור ארגונים אחרים, דמי טיפול ארגוניים הם נושא מרכזי ובסיסי מבחינת מקורות המימון שלהם. צריך להבין שהנושא הזה מעוגן בחוק ובתקנות". (בין הארגונים שגובים דמי טיפול ארגוניים נמנים התאחדות התעשיינים, התאחדות הקבלנים, התאחדות התעשייה והמלאכה ואיגוד המוסכים - ס' פ')

*מתי קיבלתם החלטה לגבות דמי טיפול ארגוניים מיבואנים שאינם חברי הלשכה?

"לפני כשנה החלטנו להיכנס לגבייה של דמי טיפול ארגוני בצורה מוגבלת. כלומר, בשלב זה אנחנו גובים דמי טיפול ארגוניים רק מיבואנים בענפים שהם מבחינתנו עתירי פעילויות".

רו"ח ירון חתם, סמנכ"ל כספים באיגוד לשכות המסחר: "בספטמבר 08' התחלנו בטיפול מעמיק בנושא".

*יבואנים טוענים שהפעולות שאתם עושים לא מצדיקות את המס החדש?

לין: "עיקר הפעילות שלנו הוא ייצוג אינטרסים של החברים והשפעה ברמת המקרו. מאחר שישנם ענפים שאנחנו מקדמים מאוד ברמת המקרו, החלטנו לגבות גם מיבואנים בענפים אלה שאינם חברים ונהנים מהשירות ולמנוע מצב של פרזיטיות שזועקת לשמיים. אנחנו נותנים שירות ומשקיעים המון עבודה. מי שנהנה מהשירות שלנו ולא משלם - פרזיט".

*מה עשיתם, למשל, לטובת ענף האופנה?

"נקטנו בשורה של פעולות בכדי לסייע ליבואני הטקסטיל והאופנה. כך למשל, הצלחנו לבטל את דרישת משרד התמ"ת להוצאת אישור יבואן מורשה לעסוק ביבוא טקסטיל ואופנה. בכדי לקבל אישור זה מהתמ"ת ולחדשו, היבואן היה צריך להמציא אישור ממס הכנסה וממע"מ. כמו-כן, הצלחנו לבטל את הדרישות של התמ"ת מיבואנים להמציא למכס שני אישורים על כך שהטובין שהם מייבאים הם מסוג א': הם נדרשו להנפיק הצהרה של היצרן/ספק בחו"ל במסמך נפרד והצהרה בחשבון הספק. שתי הדרישות הללו היו כרוכות בביורוקרטיה מסורבלת ובטרטור היבואנים. לאורך השנים גם פעלנו להפחתת מכסים ולמניעת העלאת מכסים על מוצרי טקסטיל ואופנה המיובאים ממדינות שלישראל אין עמן הסכמי סחר חופשי".

*התקנות חוקקו לפני 32 שנה, למה דווקא עכשיו - כשעסקים מתקשים לשרוד את המיתון - להתחיל לגבות?

"יש חוק, והחוק מזכה אותנו לעשות את זה". *