ירידות שערים חדות באג"ח הממשלתיות; איילת ניר מ-IBI: "אנו צופים עלייה בתשואות לפדיון ב-2010"

האג"ח הממשלתית-השקלית 1026 נופלת ב-2.7% ■ האג"ח הממשלתית-שקלית 0219 יורדת ב-2% ■ הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות: "צופים שנה לא קלה למימון הגירעון ב-2010"

"אנחנו אכן צופים שנה לא קלה למימון הגירעון ב-2010, ואנו אכן צופים עליית תשואות (באג"ח הממשלתיות, א"ו) ולו לאור התחזית שלנו לעליה בריבית בנק ישראל - אבל אנחנו לא צופים משבר בשוק האג"ח הממשלתי", כך מתייחסת היום איילת ניר, הכלכלנית הראשית בבית ההשקעות IBI, לחשש המובע לאחרונה מפני גיוסי הענק של האוצר הצפויים בשנים 2009-2010, וכיצד צפוי האוצר לממן את הגירעון.

חשש זה מגולם היטב במסחר באג"ח הממשלתיות היום; נפילות נרשמות היום באג"ח הממשלתיות ארוכות-הטווח, באפיק שנחשב סולידי; כך למשל, שערה של האג"ח הממשלתית השקלית הלא-צמודה בריבית קבועה 0219 (לפדיון ב-2019), המשמש כנקודת ייחוס, יורד ב-2% נכון לשעת הכנת הידיעה. האג"ח המקבילה 1026 (לפדיון ב-2026) צונחת ב-2.7%. גם שערן של הגלילים, האג"ח הממשלתיות צמודות מדד המחירים לצרכן, יורד, ולדברי פעיל בשוק עימו שוחחנו, ההנחה היא כי גיוסים גדולים על-ידי הממשלה יביאו לעודפי היצע שידחקו את השערים מטה (ואת התשואות לפדיון מעלה, בהתאמה).

הגרעון הממשלתי הצפוי השנה הינו כ-41 מיליארד שקל, כ-6% מהתקציב. "יתכן והגירעון יהיה מעט יותר גדול", היא כותבת - מה שגוזר גיוסים של 41 מיליון שקל נטו לפחות באג"ח. מתוך סכום הגרעון, בנק ישראל הצהיר כי הוא ירכוש אג"ח ממשלתיות בסך של 15-20 מיליארד שקל, סכום אותו מגדירה ניר כ"משמעותי ביותר".

עד כה, כמעט ללא סיועו של הבנק המרכזי, גויסו 9.6 מיליארד שקל כעודפים - השוכבים בחשבונו של משרד האוצר בבנק ישראל, ומיועדים לממן את הגירעון שיצטבר בהמשך השנה. "בסך הכל נראה לנו, כי את שנת 2009 יצליח האוצר לשרוד בשלום, בעיקר בשל רכישות האג"ח של בנק ישראל", מעריכה הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות.

מעבר לגיוסי החוב באמצעות הנפקות אג"ח ממשלתיות בשוק המקומי, כידוע, במשרד האוצר מעוניינים לבצע השנה גיוסים נוספים בחו"ל - הן תחת מטריית הערבויות של ארה"ב (נותרה יתרה פנויה לניצול של 3.8 מיליארד דולר) והן מחוצה לה (בארה"ב ובאירופה).

באשר ל-2010, מדובר בסיפור שונה, מעריכה ניר, וזאת בשל גירעון מתוכנן בשיעור של 5.5% בלבד מהתקציב. ניר נוקבת בשתי בהנחות יסוד ביחס ל-2010 הטומנות סיכון משמעותי: היעד לגיוס באמצעות ארגון הבונדס צפוי להכפיל עצמו ל-2 מיליארד דולר, ומכירות האג"חים הממשלתיות אותן רכש בנק ישראל, לצד העלאת הריבית המרכזית במשק.

לגבי ההיבט השני, עליית ריבית מחייבת הקטנת כמות הכסף במשק, ורק אחת מהן היא מכירת האג"ח הממשלתיות - לצד מכירת מט"ח, הגדלת היקף הנפקות המק"מ (מלוות קצרי-מועד, א"ו), ספיגת כספים באמצעות פיקדונות הבנקים בבנק ישראל ועוד. "אנחנו מניחים כי בבנק ישראל יבחנו את הנושא היטב ואת ההשלכות לפני שיציפו את שוק האג"ח הממשלתי באג"ח נוסף", מציינת ניר, ובאותה נשימה מציינת כי לפיכך צפוי קושי במימון הגירעון ב-2010, במיוחד כיוון שלא צפויה הפרטה שתזרים לממשלה כספים נוספים.

גיוס באג"ח ממשלתיות לטווח-קצר מקטין את הלחץ על החלק הארוך של העקום; אם תצלח המדינה לגייס בחו"ל עוד השנה, ניר מציינת כי סביר שמרבית הסכום שיגויס לפחות יישמר בקופת המדינה למימון הגירעון ב-2010. "כלומר, להערכתנו לא יהיה צורך בגיוסים אלו כדי לממן את הגירעון השנה, והסכום שיגויס ישמר למימון הגירעון ב-2010". צעד נוסף הוא העובדה שחלק מהגיוסים בישראל מתבצעים באמצעות מכרזי החלף - כלומר לא תמורת מזומן כי אם תמורת אג"ח ממשלתיות אחרות. "מבחינת האוצר מדובר בדחייה של פירעון לעתיד", היא כותבת, כיוון שהאוצר לא צריך להוציא כסף כדי לשלם את הפדיון.