"האם ההתחזקות המהירה של השקל ביחס לדולר חריגה?", על שאלה זו, ועל התהייה עד כמה התחזקותו של המטבע הישראלי מהווה סיפור מקומי ובאיזו מידה ניתן לכרוך אותך בהיחלשות הדולר בעולם מנסה לענות היום רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות.
ראשית, מציין מנחם, התחזקות השקל אינה חריגה אם מביטים על המטבעות של 11 מדינות מפותחות ומתפתחות ב-30 ימי המסחר האחרונים במט"ח. "השקל התחזק ב-4.9% כנגד הדולר ודורג רביעי, בהשוואה לייסוף ממוצע בשיעור 3.8%", הוא כותב בסקירתו. המטבעות שהתחזקו בשיעור חד יותר מהשקל היו הרנד הדרום-אפריקני והווון הקוריאני, מטבעות הנושאים ריביות גבוהות יחסית ונחשבים בשל כך מטבעות בהם מתקיים Carry Trade, במטרה לנצל מטבעות בעלי ריביות נמוכות לצורך הלוואה, ולהשקיע את הכסף שגויס במטבעות בריביות גבוהות.
"מאחר ובישראל הריבית נמוכה, 0.5%, עצם הימצאותה בשורה אחת עם מטבעות אלה מפתיעה", כותב מנחם. לדעתו, אחד ההסברים לכך עשוי להיות השיפוע התלול מאוד של עקום התשואות לפדיון על איגרות החוב הלא צמודות, שהופך אותן אטרקטיביות יחסית ורכישתן על ידי זרים עשויה לתמוך בשער השקל.
מצד שני, השקל מוביל בהתחזקות בחמשת ימי המסחר האחרונים, עם עליה של 5% - למעלה מפי 2 מעליית השערים הממוצעת (2.3%). "למעשה, כל הייסוף בשער השקל כנגד הדולר נרשם בחמשת הימים האחרונים", דבר שחזר על עצמו רק בהודו, על רקע סיום מערכת הבחירות במדינה (שהביאה, כזכור, לזינוק חד בשוקי המניות במדינה השבוע).
"לכן", כותב מנחם, "ניתן להניח שהתחזקות השקל כנגד הדולר אכן קשורה להתפתחויות מקומיות". מנחם מניח כי ההתחזקות נובעת מהאפשרות שבנק ישראל יפסיק את רכישות המט"ח, על אף ההכחשה הגורפת של הבנק המרכזי לאחר פגישתו עם אנשי סיטיגרופ: "עצם העלאת האפשרות לסדר היום הביאה להתחזקות המהירה בשער השקל. ניתן לראות בכך דוגמא למתיחות והרגישות הגבוהה לנושא בשוק מטבע החוץ".
לדבריו, אם הציבור ישתכנע שאין בכוונת בנק ישראל לקטוע את רכישת הדולר בקרוב, לא מן הנמנע שהיא תתוקן, לפחות חלקית, בקרוב. דווקא הפער החיובי הגבוה בין קצב האינפלציה בארץ (3.1%) ובארה"ב (-0.7%) ב-12 החודשים האחרונים, אמור לתמוך בהיחלשות השקל - משום שהוא מייצג משק קטן, הפתוח לחלוטין לתנועות סחר והון. כיוון שהפער התרחב לאחרונה, הפיחות לטענתו אף אמור להתבצע בקצב מהיר יותר.
מנגד, תלילות עקום התשואה לפדיון, שלפי ההערכות השונות לא תצטמצם בקרוב, ואולי אף תתרחב, מהווה משקל נגד להשפעת הפרשי האינפלציה ותומכת בהתחזקות השקל. זאת, כל עוד הנחות העבודה הן שתימשך המשמעת הפיסיקאלית ושהסביבה הכלכלית בארץ לא תידרדר בקצב מהיר יותר מאשר בחו"ל. "אנו מעריכים ששתי הנחות אלה סבירות בהחלט", כותב מנחם.
בעוד שמנחם מתקשה להחליט השפעתו של איזה גורם חשובה יותר, הוא מציין כי "הנחת העבודה שלנו היא ששער החליפין השקל ינוע, בתקופה הקרובה, בין 4 שקלים ל-4.2 שקלים, כשבטווח הקצר אפשר ששער החליפין אכן יימצא מתחת לתחום זה, אך בהמשך ישוב להתנהל בתוכו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
