אחד ההישגים של הארגונים הכלכליים בעסקת החבילה במשק היה הפיכתן של קרנות הסיוע הממשלתיות למפעלים מסיסמה יפה לאופציה ממשית. כעת, כשהקרנות אמורות לקבל תוקף ותוכן, מתברר עד כמה הן לא תפקדו עד כה. מסקר שערכה התאחדות התעשיינים בקרב כ-150 מפעלי תעשייה עולה כי רק 40% קיבלו מימון מהקרן לעסקים בינוניים ב-130 מיליון שקל, למרות שהיקף הקרן היה 1.3 מיליארד שקל (וכעת יוכפל ל-2.6 מיליארד שקל).
בהסכם בין הארגונים הכלכליים לבין האוצר נקבע כי הבירוקרטיה היתרה שאפיינה את התנהלות הקרנות עד כה, ושפגעה ביכולת שלהן לתת מענה לצורכי המפעלים, תוסר. יש לציין כי העסקים תלויים ביכולת לקבל אשראי מהקרן כדי לשרוד והקושי לקבל את האשראי הביא עד כה לפיטוריהם של אלפי עובדים.
עוד עולה מהסקר כי רק 30% מהחברות הגישו מאז פרוץ המשבר הכלכלי בקשה לקבלת הלוואה מאחת מקרנות המימון וכי 50% מהחברות שזקוקות לקבלת אשראי בערבות מדינה לא הגישו כלל בקשה. בין הסיבות שהחברות מנו לאי הגשת בקשה: רתיעה מהבירוקרטיה הכרוכה בהליך הבקשה (43%); הצורך בערבות אישית (33%); ריבית גבוהה מדי (31%); זמן טיפול ממושך (21%); היעדר ביטחונות (17%) ועוד.
עוד עולה כי 70% מהבקשות שהוגשו לקרנות המימון הממשלתיות (הקרן לעסקים בינוניים, הקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות מדינה והקרן ליצואן הבודד) נדחו, מרביתן כבר בשלב החברה הכלכלית הבודקת והיתר נדחו על-ידי הבנק. 15% מהחברות ציינו כי לא קיבלו הסבר לסירוב; 10% נדחו בטענה של "השתייכות לענף בעייתי", 10% ציינו כסיבה את הדו"חות הכספיים ועוד. משך הזמן הממוצע מתחילת ההיערכות להגשת הבקשה ועד לקבלת הכסף בבנק עומד על יותר משלושה חודשים (כ-13 שבועות).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
