זה הולך להיות משחק הכדורגל הטוב בהיסטוריה

יש יותר מדי סימנים מוקדמים לכך שגמר הצ'מפיונס ליג בין ברצלונה למנצ'סטר יונייטד עומד להיות חווייה יוצאת דופן. סיימון קופר מציע לכולם להירגע ולא לפחד מ"ההר הוליד עכבר" ושטויות כאלו

כולם חושבים שגמר הצ'מפיונס ליג בין ברצלונה למנצ'סטר יונייטד הולך להיות משחק מעולה. הם כנראה טועים: הוא עשוי להפוך למשחק הכדורגל הטוב בהיסטוריה.

לא חשבתי על התיאוריה הזאת לבד. היא הושרשה אצלי על-ידי עיתונאי הכדורגל הגרמני כריסטוף בירמן. הוא חשף אותה לראשונה ב-1998 במארסיי, אחרי שברזיל ניצחה את הולנד בחצי גמר המונדיאל. מישהו ביציע טען שהמשחק הזה היה מעולה, ואז בירמן תיקן אותו: "זה היה המשחק הטוב בהיסטוריה של הכדורגל". בירמן הסביר: הכדורגל כל הזמן משתפר. השחקנים הופכים לחסונים יותר, מהירים יותר וחכמים יותר מבחינה הגנתית. לכן, כששתי קבוצות נהדרות נפגשות במשחק חשוב, תוקפות אחת את השנייה בכמויות סבירות ומנסות לשחק את הכדורגל הטוב ביותר שלהן, מדובר, בהגדרה, במשחק הטוב ביותר בהיסטוריה.

מאז שבירמן אמר את הדברים האלו, הכדורגל אכן המשיך והשתפר. לדוגמה, כמות הספרינטים הממוצעת למשחק עלתה בצורה גורפת. אם היינו צופים היום באותו משחק של ברזיל עם הולנד מלפני 11 שנה, הוא היה מזכיר לנו כדורגל חופים. זה היה נראה לנו רק מעט יותר טוב מהתמונות הפרה-היסטוריות האלו שבהן פלה עוקף מגן, ואז עומד במקום ומאפשר למגן מספיק זמן כדי לחזור לעמדה שלו בכבדות.

מזל שיש מונדיאל

הקריטריונים להגדרתו של בירמן ל"משחק הטוב בהיסטוריה" יכולים להישמע מעט קלים להשגה, אבל האמת היא שקשה מאוד למצוא דוגמאות מההיסטוריה למשחקים שמתיישרים עם הקריטריונים. אפילו משחקי גמר בצ'מפיונס ליג הופכים ל"טובים בהיסטוריה" רק לעיתים נדירות. בדרך כלל, לפחות קבוצה אחת במשחק הגמר היא אפילו לא הטובה ביותר במדינה שלה: הפעם האחרונה שבה שתי הפיינליסטיות גם לקחו אליפויות בליגות המקומיות שלהן, קרתה במשחק המפורסם ההוא ב-1999, כשמנצ'סטר יונייטד ניצחה את באיירן מינכן בשניות האחרונות.

יותר מכך, משחקי גמר נוטים לספק בעיקר אנטי-קליימקסים: התיקו המאופס בין יובנטוס למילאן ב-2003, או הגמר ב-2004 שבו שחקני מונאקו תיפקדו על תקן ניצבים במשחק עם פורטו. מילאן-ברצלונה ב-1994 היה אמור להיות המשחק הגדול בהיסטוריה, אבל בארסה לא הגיעה. וזה נגמר בתבוסה 0-4.

מנג'ר ארסנל, ארסן ונגר, סיכם את האכזבה האופיינית מהאירוע הזה שקוראים לו גמר הצ'מפיונס לאחר אחד ממשחקי הגמר האחרונים. כשהוא מוחא כפיים בעצב ביציע עבור הקבוצה המנצחת, הוא אמר לסובבים אותו: "אתם רואים, בסך הכל צריך קבוצה ממוצעת כדי לזכות בצ'מפיונס ליג".

לעיתים, משחקי ליגה מספקים כדורגל טוב יותר מאשר גמרים אירופאים. למרות זאת, משחק ליגה יכול להפוך ל"משחק הכי גדול אי פעם" רק בתנאי שהוא עומד בקריטריון בסיסי: הוא צריך להיות משחק שמכריע אליפות. אחרת אין מספיק מתח ודרמה סביבו. מרבית "המשחקים הגדולים בהיסטוריה" משוחקים במונדיאלים. מועמדים רציניים לתואר כוללים כמובן את ברזיל-איטליה וצרפת-גרמניה בגביע העולם של 1982; ארגנטינה-אנגליה וצרפת-ברזיל ב-1986; אנגליה-גרמניה ב-1990. כל המשחקים האלו עונים על קריטריון אחד של גדולה: ילדים שקיבלו אישור להישאר ערים עד שעה מאוחרת על מנת לצפות בהם, זוכרים אותם עד היום. למרות כל המשחקים האלו, גם במונדיאלים קשה מאוד למצוא את "המשחקים הטובים בהיסטוריה". כך למשל מונדיאל 2002, שעבר לכל אורכו מבלי ששתי קבוצות גדולות ייפגשו אחת עם השנייה.

טריפל או קוודריפל

נדמה שהגמר ברומא ביום רביעי יענה על כל הקריטריונים. ראשית, למיליוני אנשים יהיה אכפת ממנו. אכפתיות היא דבר מובן מאליו בכדורגל הנבחרות של המונדיאלים, אבל כשמדובר על כדורגל מועדונים בדרך כלל מדובר בקרב על ערימת כסף בין תאגיד בינלאומי חסר נשמה אחד לבין תאגיד בינלאומי חסר נשמה אחר. הגמר הפעם לא יהיה כזה. חוקרי שוק בחברת Sport+Markt טוענים כי בארסה היא הקבוצה הפופולרית באירופה עם 44 מיליון אוהדים ביבשת. יונייטד היא כנראה הקבוצה הכי פופולרית בכדור הארץ.

לכל אחת משתי הקבוצות יש מנג'ר שמגלם באופן הטוב ביותר את המועדון שלו. ולכל אחת מהקבוצות יש ליבה של שחקני בית ותיקים, שמעבירים את המורשת של המועדון היישר לתוך גרונותיהם של הזרים המיובאים: ראיין גיגס, פול סקולס וגארי נוויל ביונייטד; צ'אבי הרננדז, אנדרס אינייסטה, ויקטור ואלדז וקרלוס פויול בבארסה. בנוסף, כל קבוצה משלבת באופן בלתי נתפס בשלמותו בין כוכבים לבין שחקנים ממושמעים וקולקטיביים.

איכות המשחק מובטחת. שתי הקבוצות כבר זכו באליפות המדינות שלהן העונה, וזה רק קצה הקרחון. בארסה משחקת למעשה על האפשרות לזכות בטריפל, אחרי שזכתה גם בגביע המלך. יונייטד מתמודדת על הקוודריפל (זכייה בארבעה תארים), אחרי שמלבד האליפות, זכתה העונה גם בגביע הליגה ואליפות העולם לקבוצות. שתי הקבוצות ודאי ישחקו משחק התקפי. ברצלונה תמיד עושה את זה: העונה היא רשמה את כמות הכיבושים הגדולה בתולדותיה. גם יונייטד תרצה להעביר את כובד המשחק לחצי של ברצלונה מאחר שהחולשה היחידה של בארסה היא בהגנה שלה (תעלה למשחק ללא שלושה שחקנים קבועים); היא תעלה עם ג'רארד פיקה, שחקן שלא היה מספיק טוב בשביל יונייטד ונזרק ממנה; והיא תעלה עם השוער ואלדז, שהגיע למעמד שלו רק בגלל העדפה מתקנת בברצלונה לקטאלונים.

אני ממש לא רוצה לעשות נאחס. אבל המשחק ביום רביעי באמת יוכל לקחת את "פרס בירמן", שהוענק בפעם האחרונה אחרי גמר המונדיאל של 2006 בין צרפת לאיטליה.

צרו איתנו קשר *5988