עתירה לבג"ץ: "המדינה מתעלמת מאסון קרב ברמת-חובב"

הקואליציה לסביבה בריאה ברמת-חובב: "יום לפני תרגיל העורף, אלפי אנשים חיים ללא הגנה בישראל" ■ "מדובר במחדל שיעלה בסופו של דבר בחיי אדם; אנשים חיים תחת סכנה יום-יומית של פיצוצים כימיים מסוכנים"

[הרשמה לניוזלטר סביבה]

הקואליציה לסביבה בריאה ברמת-חובב עתרה באחרונה לבג"ץ, באמצעות עו"ד חן תירוש מהתוכנית הקלינית לצדק סביבתי באוניברסיטת תל-אביב, על מנת לחייב את המדינה לקבוע וליישם נהלים להגנה על תושבי הכפר ואדי אל-נעם, החיים בסמוך לאזור התעשייה רמת-חובב. תושבים אלה עומדים, לטענת הקואליציה, בפני סכנות סביבתיות יום-יומיות.

הארגונים העותרים - ועד היישוב ואדי אל-נעם, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, במקום, מגמה ירוקה ורופאים לזכויות אדם - דורשים ממספר גופים ממשלתיים (בהם השר להגנת הסביבה, שר הפנים, שר הבריאות, השר לביטחון פנים, שר הביטחון והמשטרה) לפעול כדי שלתושבי הכפר תובטח הגנה ראויה.

הארגונים דורשים כי ייושם ויגובש נוהל חומרים מסוכנים שיסתמך על הנוהל משנת 2000, שלדבריהם מעולם לא יושם. נוהל זה צריך לכלול בין היתר התקנת צופרים שישמשו להתרעה בעת אירועי חומרים מסוכנים; חלוקת ערכות מגן להגנה מפני שאיפת חומרים מסוכנים; עריכת פעולות הדרכה ותרגול בנוגע להתנהגות הראויה באירועי חומרים מסוכנים; עריכת תחקירים לתרגילים אלה בשיתוף נציגי תושבי הכפר; חלוקת מכשירי זימונית התומכים בשפה הערבית, שיתריעו בעת אירועי חומרים מסוכנים; והיערכות לפינוי הכפר כשיש צורך בכך.

הקואליציה מזכירה כי באוגוסט 2007 התרחש פיצוץ חומרים מסוכנים (חומ"ס) במפעל של חברת מכתשים, ותושבי הכפר הוקפו בענן חומר הדברה בלא שידעו על כך ומבלי שיכלו להתגונן. לדבריה, ניידות משטרה שהיו באזור לא נכנסו לכפר להזהיר את התושבים ולא ננקטה כמעט אף פעולה מצד רשות כלשהי על-מנת להגן על התושבים.

לטענתה, מאז ועד היום לא נקבע נוהל ברור לפעילות הרשויות באזור במקרה של אירועי חומרים מסוכנים, ואף גורם לא מצא לנכון לקבוע דפוסי פעולה ברורים. בשנת 2000 היתה יוזמה ראשונה ונקבעו מספר נהלים, אך כיום הרשויות מתנערות מהם והנהלים, כאמור, לא יושמו.

1,200 משפחות

בוואדי אל-נעם מתגוררים כ-8,000 אזרחים שהם 1,200 משפחות. חצי מתושבי הכפר הם ילדים, והוא ממוקם קילומטר מזרחית לרמת-חובב (12 ק"מ מבאר-שבע).

רמת-חובב הוקמה 20 שנה לאחר שהכפר הועתק על-ידי המדינה למיקומו הנוכחי. לאחר הקמת רמת-חובב הוחלט על רדיוס בטיחות מסביבה בהיקף של 5 קילומטרים, אשר בתוכם לא יאושר שימוש בקרקע כולל מגורים. החלטה זו התעלמה מהעובדה שבשטח כבר חיים תושבים ישראלים ושבאזור הכפר התרחשו בעבר אירועי חומרים מסוכנים רבים.

דו"ח ועדת גולדברג להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ממליץ על העברת הכפר ממקומו, אך "לאור גרירת הרגליים ועיכובים מצד המדינה ומורכבות המשא-ומתן בנושא...יש לספק מענה הולם לצורכיהם של תושבי הכפר במיקומו הנוכחי, ללא כל תלות בשאלה אם יועתק הכפר", נכתב בעתירה.

"מדובר במחדל שיעלה בסופו של דבר בחיי אדם", אומרת עו"ד חן תירוש, "אנשים חיים תחת סכנה יום-יומית של פיצוצים כימיים מסוכנים. המדינה יודעת ומתעלמת מהאסון הקרב".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988