כלל פיננסים מוותרת על החלום האמריקני: בוחנת את מכירת טיטניום, זרוע ההשקעות שלה בחו"ל

מהנהלת כלל פיננסים נמסר, כי "טיטניום לא עומדת על המדף והחברה לא מנהלת שום משא ומתן בנדון. יתר על כן, טיטניום מצויה בעיצומו של תהליך התפתחות של הצפת ערך לחברה. תהליך זה צפוי למצות את עצמו רק במהלך שנת 2010".

ההחלטה לבחון מחדש את האחזקה בטיטניום, העומדת על 44%, כמו גם ההחלטה לרכוש אותה בזמנו, התקבלה בקבוצת אי.די.בי שבשליטת ובראשות נוחי דנקנר, שהיא בעלת השליטה בכלל ביטוח - החברה האם של כלל פיננסים.

רק לפני שנתיים, בעת רכישת טיטניום, אמר אברמוביץ' כי "היציאה לחו"ל היא מהלך מכוון ותולדה של האסטרטגיה העסקית של אי.די.בי. נוחי דנקנר היה מעורב אישית בעסקה, הגיע לפגישות בחו"ל ודחף את המו"מ קדימה". קפלן התבטא גם הוא אז בנושא, ואמר כי "ההשקעה בטיטניום היא מהלך חשוב ביישום האסטרטגיה הפיננסית הגלובלית של קבוצת אי.די.בי, המרכזת את פעילותה הפיננסית באמצעות החברות כלל החזקות וכלל פיננסים".

אותה אסטרטגיה של אי.די.בי לצאת לחו"ל, נזכיר, כללה גם את ההשקעה במניות הבנק השוויצרי קרדיט סוויס ואת השותפות עם יצחק תשובה בפרויקט הפלאזה בלאס וגאס. אך טיטניום מתבררת עד כה כלא אחת מההשקעות המוצלחות של הקונצרן בחו"ל. בעת הכניסה להשקעה בטיטניום, העריכו באי.די.בי כי היא תתרום תוך זמן קצר לרווחי כלל פיננסים, שבפועל כבר מחקה כ-80 מיליון שקל על אחזקתה זו בשנת 2008. גם מתוצאות הרבעון הראשון השנה עולה כי טיטניום עדיין לא מסבה נחת, כשבית ההשקעות רשם בגינה הפסד תפעולי של כ-11.6 מיליון שקל, שמקורו בהוצאות גבוהות על הרכישות והמיזוגים שבוצעו במהלך 2008.

הנפקה דמיונית ותוכניות מרחיקות לכת

רכישת טיטניום נעשתה זמן לא רב אחרי הנפקתה של כלל פיננסים בבורסה בתל אביב. מאז הנפקתה סבלה המניה מסנטימנט שלילי, שאף הביא אותה בסוף השנה שעברה לשפל של 1 שקל למניה - צניחה של 90% מהמחיר בהנפקתה. הגורמים לצניחת המניה הם רבים: ההנפקה נעשתה בשיא הגאות בשווקים, מה שסידר לחברה שווי של 1.35 מיליארד שקל, מספר שנשמע היום דמיוני ומנותק מהמציאות. גורמים נוספים שמכבידים על המניה, הם מבנה ההכנסות של בית ההשקעות והרווחיות התפעולית הנמוכה שלו. לכלל פיננסים חסרה פעילות גמל שנחשבת ליציבה ורווחית, והוא הסתמך שנים רבות על פעילות החיתום שלו כמקור הכנסות מרכזי.

גם מבנה הבעלות של החברות הבנות של כלל פיננסים עשוי להוות בעיה, שכן הן מוחזקות ביחד עם המנהלים שלהן. מבנה שכזה, שאינו נפוץ בבתי השקעות אחרים, עלול לגרום לניגוד אינטרסים, כאשר המנכ"ל של כל חברה-בת רואה לנגד עיניו את טובת החברה שלו בלבד. ולבסוף, יש גם את טיטניום, שכאמור לא הצליחה להצדיק עצמה.

בשוק ההון נשמעו אז וגם היום לא מעט ביקורות לגבי המהלך של כלל פיננסים וקבוצת אי.די.בי, שאחת הנפוצות שבהן הייתה כי טיטניום שאבה את תשומת הלב הניהולית של אברמוביץ' והקבוצה, בעוד שאר עסקי החברה הוזנחו. כן נאמר, כי לא ברורה מוטת השליטה של כלל פיננסים בטיטניום, המרוחקת כל כך פיזית.

טיטניום נרכשה במאי 2007, תמורת 61 מיליון דולר, כשעוד היתה ריקה מפעילות. לאחר כחודש הונפקה בבורסת AIM בלונדון וגייסה 120 מיליון דולר - 60.6 מיליון דולר הגיעו מכלל פיננסים עצמה, והיתר גויס ממשקיעים מוסדיים בינלאומיים. בקבוצת אי.די.בי רקמו תוכניות מרחיקות לכת עבור טיטניום, ולמשל דובר על לבצע סדרת רכישות ומיזוגים בתחום הפיננסי (בעיקר של חברות לניהול תיקים וקרנות נאמנות), ולהגיע להיקף נכסים של כ-20 מיליארד דולר בתוך שנה.

ואולם, עם רכישתה של Boyd Watterson Asset Management בנובמבר אשתקד, עמדו נכסיה של טיטניום על קרוב ל-9 מיליארד דולר. כיום, מחזיקה טיטניום גם ב-Wood Asset Managment Sovereign Advisers וב-National Investment Services, וסך השקעתה בהן עד כה הסתכם בכ-46 מיליון דולר, כשהיא עשויה לשלם עוד כ-20 מיליון דולר נוספים בהמשך, בהתאם לתוצאות. גם התרחבות למדינות אחרות הייתה בתוכנית, ואולם עד כה נרכשו רק ארבע חברות אמריקניות.