כשבעה חודשים אחרי שנחתם הסכם קיבוצי חדש בענף השמירה בין ההסתדרות לארגון הארצי של חברות השמירה והאבטחה, חתם היום (א') שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, על צו הרחבה שמעניק להסכם תוקף של חוק.
החתימה על צו ההרחבה, שתחיל כעת את ההסכם על כלל עובדי השמירה במשק, התעכבה לאחר שמספר ארגונים תבעו ממשרד התמ"ת שלא לחתום על הצו. הארגונים, בראשם "קו לעובד" והאגודה לזכויות האזרח, מחו על כך שההסכם החדש פחות טוב מזה שנחתם בשנת 1972. ההסכם הישן הבטיח לעובדים פנסיה אחרי שישה חודשים ובאופן רטרואקטיבי מהיום הראשון לעבודה, בעוד שההסכם החדש אינו קובע החזר רטרואקטיבי.
בעקבות התנגדות אחרת של הארגונים, הסכים משרד התמ"ת לבטל סעיף מרכזי בהסכם, שקבע מחירון לשעת עבודה בענף. מחירון זה אמור היה להסדיר את התחרות בענף כך שקבלני שמירה לא יזכו במה שמכונה "מכרזי הפסד", אולם בארגונים טענו כי המחירים שנקבעו היו נמוכים מדי. כן בוטל סעיף בהסכם שאפשר להעביר למבוגרים מעל גיל 55 הפרשות פנסיוניות נמוכות מהנהוג.
מנגד, ההסכם החדש מבטיח לעובדי השמירה "שכר מינימום ענפי", שמשמעותו שכר מינימום פלוס 2.5% לפחות. ההסכם מבטיח לעובדים גם "ביטוח ריסק" בגובה של 150 אלף שקל וכן תוספת של 6 ימי מחלה מעבר לקבוע בחוק.
יש לציין כי עובדי השמירה בישראל מחויבים לשלם להסתדרות 0.8% משכרם, זאת בגין "דמי טיפול ארגוני" המחויבים במסגרת של הסכם קיבוצי. גם על כך קובלים הארגונים, בטענה כי השומרים לא בחרו בהסתדרות לשמש כארגון היציג שלהם ובוודאי לא הסמיכו אותה לפגוע בתנאי הפנסיה שלהם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
