היי-טק רב-תרבותי - גם בישראל: חלופה למיקור-חוץ לעידוד התעסוקה

במסגרת מכרז התמ"ת "מסלול תעסוקה", שפורסם לפני כשבועיים, מציע המשרד אלטרנטיבה למיקור-החוץ, על-ידי עידוד הקמת מפעלים והעמקת פעילות בתי תוכנה או העתקתם לאזורי עדיפות לאומית ופריפריה, תוך יצירת תעסוקה למגזרים עם שיעור תעסוקה נמוך כמו מיעוטים, חרדים ותושבי פריפריה.

בנוסף, במקרים רבים, בשל הירידה בישראל ברמות השכר לעובדים בתחום, לארגונים ולחברות לא בהכרח משתלם להוציא פעילות להודו או למזרח אירופה אם אינם זקוקים למסה קריטית של עובדים שם. לכן, החזרת פעילות הפיתוח ובדיקות התוכנה לישראל, (Nearshore), יכולה להתאים לחברות רבות.

ארגונים נוטים עדיין להוציא פעילות מחוץ למדינה, משום שבמרכיב השכר, קיימים פערים גדולים שבין 30% לעובדים בסין והודו ועד ל-50% לעובדים במזרח אירופה בהשוואה לישראל. אולם הוצאת פעילות בדיקות תוכנה ופיתוח לחו"ל כוללת אלמנטים נוספים המתווספים לשכר כמו מיסוי בגוש האירו, נסיעות וזמן מנהלים, צוותי הדרכה והכשרה לעובדים המקומיים, הוצאות תקשורת ועלויות ניהול הפרויקט מרחוק.

גם לעלויות העקיפות חשיבות רבה בתהליך ופעמים רבות מקבלי ההחלטות בארגון נוטים להתעלם מהן. עלויות אלו כוללות כוח אדם פחות מיומן, פערים תרבותיים, שפה, פערי שעות ושיעורי עזיבה עצומים שמשמעותם עלויות אדירות לארגון.

"למכרז התמ"ת חשיבות ברמה הלאומית על תרומתו לחיזוק ולייצוב ענף ההיי-טק הישראלי", אומר ארז בנוביץ', מנכ"ל MIT, חברת ההשמה להיי-טק. "חברות בסקטור זה יוכלו מעתה להחזיר לישראל את פעילות הפיתוח ובדיקות התוכנה מארצות אחרות כמו הודו ומדינות מזרח אירופה.

ד"ר עירית טמיר, מנכ"לית ארגון "קו משווה" - קואליציית מעסיקים לשוויון לאקדמאים ערבים, אומרת כי "חברות ישראליות מעדיפות לייצא עבודת אקדמאים למדינות כמו הודו ואוקראינה, כשבארץ כ-50% מהבוגרים הערבים האקדמאים למשל, אינם מוצאים תעסוקה הולמת לכישוריהם ופחות מ-3% מקרב המועסקים בהיי-טק הם ערבים. זאת, על אף שבישראל אקדמאים רבים בוגרי מדעי המחשב מעוניינים להשתלב בענף. "זו שעתן של חברות ההיי-טק להוכיח עצמן כחברות המעודדות רב-תרבותיות גם בארץ ולא רק מחוצה לה", היא אומרת.