"מיעוט ההשקעות מיפן - בגלל תרבות ההיי-טק בישראל"

לדבריו, "הסיבה להיקף ההשקעות היפני הנמוך בהיי-טק המקומי היא בעיקר תרבות ההיי-טק הישראלית, שנוטה לכיוון ארה"ב", הוא קבע.

יום העיון, במסגרתו דיבר הראל, הוא חלק מסדרת סמינרים שעורכת הראל-הרץ בנושא עסקים עם יפן על רקע המשבר הכלכלי במדינות המערב, ואשר מתמקדת בתחום ההיי-טק.

הכלכלה היפנית אמנם סובלת גם היא מהמשבר, אבל ברבעון הראשון של השנה ביצעו חברות יפניות רכישות בכ-33 מיליארד דולר. בישראל לעומת זאת, היפנים כמעט ואינם מורגשים, אפילו בתחומי הטכנולוגיה בו היפנים מחפשים פתרונות.

הראל טוען כי הנטייה הישראלית לכיוון ארה"ב מתחילה בקשרים האקדמיים, אולם ממשיכה לנושאים פחות תיאורטיים. ביפן החלק של קרנות ההון סיכון הפרטיות במימון חברות הוא רק 3%, כאשר עיקר הכסף מגיע מקרנות הון סיכון ארגוניות (CVC).

פה המצב שונה. לדברי הראל, "תרבות ההיי-טק שלנו היא של הון סיכון. למעלה מ-75% ממימון הסטארט-אפים מגיע מקרנות ההון סיכון פרטיות. זו תופעה שאין שנייה לה בעולם.

"העובדה שקרנות ההון סיכון הפרטיות אחראיות על המימון, הביאה את ההיי-טק הישראלי לחשוב 'אמריקנית', וכאשר אתה מדבר על מדיניות אקזיט, אתה לא מדבר על יפן".

הראל מספר כי הרכישות התדירות של חברות ישראליות גרמו לא פעם לחברות יפניות רבות להדיר את רגליהן מזירת ההיי-טק המקומית. לדבריו, "כשחברה יפנית גדולה בוחנת טכנולוגיה ישראלית, היא תשאל לגבי התוכנית קדימה.

"בהרבה מקרים, נגמר המו"מ כשהתברר לחברות יפניות שבעתיד הן יצטרכו לעבור ולדבר עם סיסקו, GE או יבמ, שהן מתחרות ולכן הן לא רוצות לדבר איתן".

לא חולקים באקזיט

לפי נתוני הראל-הרץ, בעשור האחרון היו 64 השקעות ראשוניות (כלומר השקעה ראשונית של אותו הגוף) של ארגונים יפנים בישראל.

למרות ההשקעות, טוען הראל, לא נהנו הקרנות היפניות מרווחי אקזיטים, כולל בנק נומורה שהיה בין המשקיעים בכרומטיס, שנמכרה בשנת 2000 ללוסנט בכ-4.8 מיליארד דולר.

כמו-כן, נעשו עשרות השקעות יפניות בקרנות הון סיכון ישראליות, כמו ורטקס, ג'מיני, אוורגרין ואייפקס. אלו, טוען הראל, "היו פחות כדי להביא ערך פיננסי ויותר כדי להבין וללמוד לגבי הפיתוח העסקי".

במקביל, היו בעשור האחרון כ-46 עסקאות עם חברות מקומיות. היעדר הפנייה לשוק היפני מתרחש למרות שיש לא מעט דוגמאות לחברות ישראליות שהשוק היפני עזר להן לצמוח, בהן רד בנד, פסעבה, יתרן, סטורוויז, DSPG, אמימון, אסוקס, אלטייר ו-Exanet. נקודה למחשבה.