הממשלה אישרה ברוב קולות את חוק בנק ישראל החדש

הממשלה אישרה היום (א') ברוב קולות את חוק בנק ישראל החדש, שצפוי להחליף את קודמו אשר חוקק ב-1954 ולא שונה מאז.

מדובר בטיוטה ראשונית, שכן ישנם כמה נקודות מחלוקת עם האוצר שעדיין ממתינות לסיכום סופי בין שני הגופים הכלכלים החשובים במדינה. נקודות המחלוקת העיקריות הינן סביב סוגיית הפיקוח על השכר בבנק.

על פי החלטת הממשלה, הטיוטה סופית של החוק תוגש לוועדת שרים לענייני חקיקה עד סוף אוגוסט.

יצויין כי המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, הצביע נגד טיוטת החוק בטענה כי יש לקבוע כי היעד המרכזי של בנק ישראל הינו תעסוקה ובצמיחה ולא שמירת יעד יציבות המחירים.

בדרגים המקצועיים טענו ביום ה' האחרון כי האוצר יאבד בפועל את הסמכויות שהקנה לו החוק עד כה על הפיקוח בחריגות השכר. עוד נודע אז ל"גלובס" כי אגף הממונה על השכר, בראשות אילן לוין, שיגר מכתב עם הסתייגויות והערות לגבי כמה מהסעיפים העקרוניים.

המחלוקת נסבה סביב השאלה מתי לבנק ישראל זכות להשתמש במנגנון הערעור: רק במקרים של הסכמי עבודה קיבוציים (סעיף 29 א' לחוק יסודות התקציב) או גם בסוגיות הקשורות לחריגות שכר (סעיף 29 ב' לאותו חוק).

לפי הטיוטה, השימוש במנגנון ניתן בשני המקרים, והדבר סוכם עם משרד האוצר ושר האוצר, יובל שטייניץ. "הפיקוח נשאר אצלנו. במקום שעובד בנק ישראל יגיע לבית הדין לעבודה, הוא יגיע לוועדת הערעור ולא יקרה כלום. ייתכן שיש פקיד באוצר שממורמר ולכן עושה רעש, אבל הכול סוכם", מסרו בסביבתו של שטייניץ וסגן שר האוצר, יצחק כהן.

פלנטה אחרת

חוק בנק ישראל החדש משקף נאמנה את רצונו של נגיד בנק ישראל הנוכחי, סטנלי פישר, להפוך את מעונו למעין פלנטה מושלמת בהתאם לשאיפותיו: בנק ישראל הכול יכול, איפה שתחומי האחריות נאבדים ואי עמידה ביעדים נותרת ללא כל סנקציה.

הגוף שביצע את חריגות השכר המסואבות ביותר במגזר הציבורי, יהפוך מתוקף החוק, לגוף הראשון שיפקח על השכר של עצמו, באמצעות מנגנון ערעור מסורבל וחסר תקדים היסטורית שימנע בפועל את הפיקוח של משרד האוצר על תנאי העבודה בבנק. אך סיפור השכר הוא רק מרכיב אחד בחוק שבעצם מאפשר לבנק ולנגיד לעשות את כל מה שעולה על רוחו. היעד העיקרי של בנק ישראל יהיה שמירת על יציבות המחירים.

עד כה היעד הוגדר בצורה פשוטה: שיעור האינפלציה השנתית המצטברת (12 חודשים אחורה) חייב לנוע בין 1% ל-3%. אך מפני שפישר פספס את היעד הזה מיום כניסתו לבנק, הכלל הזה איננו נוח לו ולכן חייבים לשנותו. מעתה, יעד האינפלציה יקבע איתו ויהיה לפרק זמן של שנתיים (24 חודשים) כך שההסתברות שבנק ישראל לא יעמוד בו היא אפסית. אז אם לא יעמוד בו בכל זאת? לא קרה כלום, ועולם כמנהגו נוהג.

נגיד הבנק המרכזי בניו זילנד יכול רק לקנא: לעומת פישר, אם הוא לא עומד ביעד האינפלציה, אוטומטית, הוא מודח מתפקידו. בחוק נקבע כי לבנק ישראל כמה יעדים: שמירה על יציבות המחירים, תמיכה בתעסוקה ובצמיחה, שמירה על יציבות המערכת הפיננסית וגם פיקוח על הבנקים. הבעיה היחידה שהיעדים, לפחות אחד מהם, תמיד, אבל תמיד, יתנגש עם רעהו.

בסרט הזה כבר הינו

לאיזה כווון ישנה פישר את הריבית בתקופה שהמשק יהיה שרוי בהאטה וגם באינפלציה גבוהה, כפי שכבר היה ויתכן שיהיה שוב? "תפסת מרובה, לא תפסת" אומר הפתגם. בהצעה של פישר הרעיון זה לתפוס הרבה מבלי לקחת בחשבון מה התוצאות - העיקר שבנק ישראל יהיה גוף גרנדיוזי.

אנשי בנק ישראל מכרו לציבור במשך שנים כי הבנק יהיה שקוף יותר אחרי אישור החוק. תפיסת השקיפות המקורית של הבנק בעייתית. בסעיף "פרסום דיונים והחלטות", הבנק רשאי לדחות פרסום נימוקים של החלטות חיוניות לתקופה של שישה חודשים, אך אם הבנק מחליט, הוא יכול לדחות לעוד שישה חודשים, כך שהציבור לא ידע במשך שנה מה עומד מאחורי מהלכים גורליים כמו רכישת 100 מיליון דולר ביום, איך ומתי הם יפסקו, כפי שקורה היום.

באיזה נסיבות פישר יכול להסתיר מידע בפני הציבור?

כמעט בכל מקרה ("פגיעה במדיניות או במעמדו של הבנק"). במילים אחרות, בנק ישראל יהיה שקוף בנושאים שהוא רוצה להיות שקוף בהם. לגבי הביקורת הפנימית של הבנק אין ממש חדש. אותה וועדת ביקורת ללא שיניים ולא שקופה תקום ושום דבר לא יקרה: חריגות השכר תימשכנה, כמו כן ההתנהלות הבלתי תקינה, רק שהפעם הממשלה נשארה ללא סמכויות פיקוח אמיתיות.

אם זה לא מספיק, בנק ישראל יוכל להנפיק אג''ח ומק''מ לתקופה של יותר מ-12 חודשים. באוצר שמחים שהצליחו להכניס בתוך ניסוח החוק את המשפט "בהתייעצות עם שר האוצר". השמחה לאיד-ביחסי הכוחות הקיימים, פישר ייתן את ההוראה ושר האוצר יאשר.

התחושה היא כי הפעם התוצאה מוגזמת והמחיר כבד: על מנת להשביע את רצונו של פישר, גובש חוק ל"איש אחד", שלא משנה כמה חכם הוא יהיה, לא יכהן כנגיד לנצח, במקום לדאוג לאיזון נכון בין הבנק המרכזי לממשלה - כל זה, בשם העצמאות (מופרזת) והשקיפות (שאיננה קיימת).