שכרם בצדם

בשנים האחרונות חלה עליה חדה במספר מול סכסוכי שכר-הטרחה בין עורכי דין ולקוחותיהם המתבררים בבתי המשפט בישראל. הסכסוכים המתגלעים בין עורכי הדין ולקוחותיהם על רקע היעדרו של הסכם שכר-טרחה בכתב, אינם מתמצים במחלוקות סביב גובהו של שכר-הטרחה אותו זכאי עורך הדין לקבל. חלקם האחר של הסכסוכים מתייחס לשאלות חשובות אחרות כגון מהו היקף הטיפול המשפטי שסוכם עליו? עד איזה שלב יתבצע הטיפול המשפטי? מיהו הלקוח של עורך הדין (הפונה לבדו או שמא גם אחרים שיש להם עניין בטיפול)? עלויות נלוות לטיפול - על מי יחולו? שכר-הטרחה שיפסוק בית המשפט - למי הוא שייך?

הגיעה העת לקבוע בחקיקה ראשית כלל המחייב את עורכי הדין לערוך הסכם בכתב עם לקוחותיהם בכל נושא שהועבר לטיפולם, עם תחילת הטיפול בעניינם. נמנה את הטעמים המרכזיים העומדים בבסיסה של חקיקה כאמור.

ראשית, חקיקה אשר תחייב עריכת הסכם שכר-טרחה בכתב, תספק הגנה ללקוח כצרכן בהתקשרותו עם עורך הדין ותבטיח את מודעות הלקוח לפרטי ההתקשרות. להבטחת מודעותו של הלקוח לפרטים אלו ישנה חשיבות מיוחדת על רקע העובדה שפנייה לעורך דין לצורך קבלת שירותים משפטיים, היא פעמים רבות "רגע מכונן" בחייו של אדם מן היישוב. רגע זה קורה לרוב על רקע אירוע מיוחד או חריג שאירע לאדם או למשפחתו בין אם בהקשר קנייני ובין אם בהקשרים אחרים כגון תאונת דרכים, הליכי גירושין, כתיבה או מימוש צוואה ועוד. אותו אדם, המצוי כאמור במצב רגיש, חסר לעיתים קרובות את המידע וההבנה באשר למתכונת ההתקשרות הראויה עם עורך דינו.

צמצום מחלוקות

שנית, עריכת הסכם שכר-טרחה בכתב תצמצם את המחלוקות ביחס להיקף העבודה שנמסרה לטיפולו של עורך הדין. סכסוכי שכר-טרחה נעוצים במקרים רבים בפער הקיים בין צפיותיו של הלקוח לבין כוונתו של עורך הדין ביחס להיקף העבודה שנמסרה לידיו.

שלישית, הסכם שכר-הטרחה קובע באופן ברור את זהות הלקוח. זהות זו חשובה לשם מענה לשאלה מיהו החייב בתשלום שכר-הטרחה, אך היא רלוונטית גם ביחס לשאלות נוספות, כגון כלפי מי חייב עורך הדין בחובת נאמנות וחובת זהירות.

יצויין כי כלל אשר יחייב עורך דין לערוך הסכם בכתב עם לקוחו בדבר שכר-טרחתו, משתלב במגמה הכללית לחייב עריכת הסכמים בכתב, מקום בו קיימים טעמים המצדיקים זאת. כך למשל, חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996, קובע כי מתווך במקרקעין לא יהיה זכאי לדמי תיווך, אלא אם חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין. בדומה לכך, החוק בישראל קובע ביחס להסכמי ביטוח כי על המבטח "למסור למבוטח מסמך חתום בידי המבטח המפרט את זכויות הצדדים וחובותיהם". המחוקק אף הסמיך את שר התמ"ת לקבוע בתקנות, חובה לערוך הסכם בכתב עם צרכן, כאשר הדבר דרוש לשם מניעת הטעיה או ניצול מצוקת הצרכן.

הטעמים שמנינו, מצדיקים לדעתנו לקבוע בחקיקה ראשית כלל המחייב כי הסכם שכר-טרחה בין עורך דין ללקוחו ייערך בכתב.

* עו"ד דורון תמיר הוא יו"ר ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים ושותף במשרד יגאל ארנון ושות'. עו"ד ענר חפץ הוא חבר ועדת בית משפט השלום במחוז ירושלים ועו"ד במשרד יגאל ארנון ושות'.