"גלובס" חושף: תלושי השכר של הפרסומאים, היח"צנים והעיתונאים

פרויקט השכר - ענף הפרסום

"אני רוצה העלאה". "תגיד, אתה לא קורא עיתונים? לא ראית בטלוויזיה? אנחנו במיתון עמוק! תפתח את העיניים ותראה שלא רק שאיבדנו תקציבים, אלא שגם הלקוחות שלנו קיצצו את התקציב והורידו קמפיינים. אני מציע שתחזור לעבודה ונדבר שוב אולי כשהמשבר ייגמר".

השיחה הזו, בווריאציות שונות, התנהלה כנראה בין עובדים לבין שותפים/מנהלים במשרדי הפרסום בחודשים שעברו מאז פרוץ המשבר הכלכלי. בחלק מהמשרדים החליטו אמנם לשדר עסקים כרגיל, אבל רבים אחרים נאלצו או ראו במשבר הזדמנות טובה כדי לקצץ ואף להיפרד מחלק מהעובדים. כך למשל פוטרו לפני כמה חודשים עובדים במשרדי הפרסום ראובני-פרידן, זרמון-גולדמן, ופובליסיס-אריאלי, ואילו במשרד הפרסום הגדול במדינה, מקאן-אריקסון, הודיעו בתחילת המשבר על הקפאת גיוסים.

למרות זאת, גורמים בענף טוענים שלא היה גל פיטורים וכי בסך-הכל - הענף מצליח למרות המשבר לשמור על היקפי פעילות משמעותיים.

"כולם עלו על גל הקיצוצים"

לדברי גינגי פרידמן, הבעלים ומנכ"ל חברת ההשמה adman, "המגמה הכי ברורה בתחום השכר היא שבחצי השנה האחרונה, ולמעשה מספר חודשים ספורים לאחר פרוץ המשבר נרשם קיצוץ של 15%-20% בגובה השכר המקובל בענף. הקיצוץ בוצע בכל רמות העובדים החל מהזוטרים ועד הבכירים ביותר, כאשר כמובן הקיצוץ משמעותי יותר ככל שהשכר גבוה יותר".

* מה לגבי היקפי ההשמה בענף?

"בתחום ההשמה היתה ירידה של כ-20%, שנבלמה בחודש שעבר ועכשיו יש מגמה של התעוררות. המשרדים גילו שיש להם הרבה עבודה לעשות, אבל כבר אין להם עובדים, ולכן הם עכשיו בגל של גיוסים".

פרידמן מוסיף כי "כולם עלו על גל הקיצוצים, גם כאלה שלא היה להם צורך קיומי לקצץ. המשרדים הגדולים ניצלו את זה כדי לקצץ בשומנים, והמשרדים הקטנים נשארו על תקני המינימום שלהם ולא הוסיפו עובדים בכלל".

מנהלת משאבי אנוש בקבוצת מקאן, נעמה סקלי, טוענת כי "מאז תחילת המיתון ברבעון אחרון של 2008, במטרה להיערך לאי הודאות העסקית, התקבלה החלטה להוציא את הארגון כולו לחל"ת של 22 יום. מדובר למעשה בהורדה של כ-8% בשכר החודשי. מהלך זה אפשר לנו גמישות רבה יותר ושם במרכז את טובת העובדים למקרה שהמציאות העסקית תשתנה. עדיין אנחנו פועלים בסביבה עסקית מכווצת ולכן אנו ממשיכים להקפיד לא לגייס, על מנת שלא נצטרך להיפרד מעובדים".

* יש לכם כוונה לבטל בקרוב את הקיצוץ ולתת העלאות שכר?

"בשלב זה אין בכוונתנו לבצע העלאות שכר או לחליפין להחזיר את הקיצוץ, מתוך כוונה לשמור על מקום עבודה יציב עבור כל העובדים במקאן-אריקסון. אנו סבורים שרק בתחילת שנת 2010 נוכל לגבש שוב מדיניות בנושאים אלה מתוך ראייה יותר מפוקחת וודאית".

בניגוד לכותרות העיתונים, רבים טוענים כי המשבר אמנם קיים, אבל שבשטח הוא לא מאוד מורגש ונשאר ברקע של הפעילות. גורם בענף אומר כי אכן נרשמה ירידה בפעילות, אבל שבניגוד לתחזיות לא היה מדובר בקיפאון ושמרבית המשרדים ממשיכים לשדר "עסקים כרגיל" גם בתחום הפעילות השוטפת וגם לגבי העובדים ורמות השכר.

גיל סמסונוב, שותף במשרד הפרסום גליקמן-נטלר-סמסונוב, טוען כי "אני חושב שיש לנו מיתון לוקסוס, שהוא לא ממש בא לידי ביטוי בצורה דרמטית, ואי-אפשר להשוות את זה לקיצוצי השכר שהיו בענפים אחרים כמו במשבר הקודם בהיי-טק. לדעתי, לא היתה בועה בענף וגם הפיטורים והורדות השכר היו בשוליים".

* מהן המגמות בנושא גיוס עובדים?

"בניגוד להרבה מאוד ענפים, אני לא הרגשתי שיש היצע של עובדים בשוק ושדרישות השכר ירדו. ההיצע דווקא קיים ברמות של הבכירים. מנכ"לים שיצאו מהלופ מתקשים יותר למצוא עבודות מתאימות, אבל אם יורדים בדרגים יש פחות ופחות השפעה למיתון. חשוב לזכור שבענף הזה אין הרבה שומן ולא היה כל-כך ממה לחתוך. אני חושב שהחברות דווקא שורדות יפה את המיתון, וזאת למעט אולי כאלה שהיו כבר עם האף מתחת למים לפני המשבר ועכשיו הם כבר טובעים".

הטובים פחות נפלטים החוצה

אם לרוב המשרדים הגדולים יש שומנים ויכולת להחזיק מעמד לאורך תקופת משבר ארוכה, הבעיה אקוטית יותר כשמדובר במשרדים קטנים שסובלים בבת אחת מירידה חדה בהיקף הפעילות. במשרדים הללו גם מקובלות רמות שכר נמוכות יותר, ולכן הקיצוץ היה משמעותי עוד יותר עבור העובדים הזוטרים יותר.

טובית שלומי, מבעלי משרד הפרסום דרורי-שלומי, אומרת כי "בחודשים האחרונים יש התעוררות של העובדים. בחודשים הקודמים הם הבינו שאין מה לדבר על העלאות שכר, אבל כעת אני מרגישה שהם מרימים את הראש ויש דרישה להעלות שכר. בכל מקרה החוזים הם אישיים, והמשבר יצר תהליך של טיוב: הטובים נשארים ומקבלים שדרוג והפחות טובים נפלטים החוצה מהמשרד ומהענף. המיתון בהחלט יצר שדרוג של כוח האדם".

* מה היה גובה קיצוץ השכר בענף?

"אני חושבת שהשכר הממוצע בענף ירד ב-5% עד 10%. העובדים הטובים עדיין דורשים שכר גבוה. ולא מוכנים להתפשר למרות המשבר. המגמה הבולטת היא בעיקר התחלופה והטיוב של העובדים. זו אחת התוצאות הטובות של המשבר למעסיקים וללקוחות שמקבלים את 'המוחות' הטובים יותר".

ענת בן-נתן, מנכ"לית משותפת בירקוני-בן-נתן, מאירה זווית אחרת לגבי העובדים בענף. "יש כאלה שרואים בענף הפרסום מקפצה לתחום השיווק וניהול התקשורת השיווקית בחברות גדולות. הענף הוא אטרקטיבי כי הוא מאפשר לרבים לחצות את הקווים ולשמש כמנהלי מותג, וכבכירים בתחום השיווק ולעבוד בחברות גדולות בתנאים טובים".

המיתון פסח על האינטראקטיב?

למרות שהצמיחה המרשימה שרשם הפרסום באינטרנט בשנים האחרונות נבלמה מעט נוכח המשבר, משרדי האינטראקטיב אינם מדווחים על ירידה חדה בפעילות. התחושה בענף היא שהתקציבים ימשיכו לזרום לכיוון המשרדים, וזאת נוכח העלויות הנמוכות יחסית של הפרסום והיכולת למדוד במדויק את האפקטיביות של הקמפיינים.

עומר זייגרמן, מנכ"ל jwt digital, מעריך שהענף כולו נמצא בעלייה מתונה יחסית לשנים קודמות במחזורי הפעילות שלו לאור המשבר הכלכלי, אך יש תחומי פעילות בעלייה משמעותית כגון: שירותי קידום במנועי חיפוש, פיתוח אפליקציות אינטרנטיות וסלולאריות שיווקיות המייצרות שירותי ערך מוסף לצרכנים, בניית דור חדש של אתרים, פיתוח כלים לניתוח וניטור הרגלי גלישה ובניית ערוצי תוכן ופלטפורמות אינטרנטיות.

* מהן המגמות בתחום השכר בחודשים האחרונים?

"נראה כי ברוב המשרדים קיימת מגמת קיצוצים תקציביים ופיטורי עובדים בודדים. אנחנו דווקא גייסנו 7 עובדים והצלחנו גם לשמור על רמות השכר".

* מה יקרה בחודשים הקרובים?

"נראה כי השוק מתחיל בסימני התאוששות קלים, לאחר שנה של קיצוצים והתייעלות. החברות יצטרכו להיערך לשוק תחרותי מתמיד ולבנות תוכניות עבודה שיווקיות חכמות וממוקדות יותר שיציעו לצרכנים ערכים מוספים. כל אלה יביאו לכך שחברות הדיגיטל ימשיכו בצמיחה ויצטרכו לגייס כוח אדם מיומן בכדי להגשים את החזון הדיגיטלי עבור לקוחותיהם".

פרויקט השכר - ענף יחסי הציבור

ענף יחסי הציבור נשאר בדרך בצל של ענף הפרסום בכל הנוגע לחשיפה ולרמות השכר הנהוגות בענף. עם התפתחות הענף בשנים האחרונות, וכוחו העולה, מפרסם "גלובס" לראשונה את רמות השכר הממוצעות בענף. יש לציין כי יתכן שהנתונים בשני המשרדים הגדולים, רני רהב ושלמור, יהיו גבוהים יותר, אך טבלת השכר של "גלובס" משקפת את ממוצע המשכורות במרבית הענף.

אשת יחסי הציבור, דניאלה רייבנבך, טוענת שלמרות המיתון רמות השכר לא השתנו, אבל שהעובדים לא מבקשים ולא מדברים על העלאות. "יש בעיה בשוק, שקשה מאוד להשיג תקציבאים טובים. אני הגעתי למסקנה שאני מעדיפה להשכיר בנות חדשות שלא היו במקצוע, כי פשוט קשה למצוא אנשים טובים בשוק".

* ובכל זאת, מה היו השפעות המיתון?

"כדי לשמור על רמת רווחיות סבירה, מרבית המשרדים החליטו לא לגייס יותר עובדים או להטיל על העובדים הקיימים תפקידים נוספים. אצלנו לא היו פיטורים, ואני אפילו מרגישה עלייה מבחינת הפעילות בחודשים האחרונים. כרגע אני מגייסת עובדים חדשים".

יפה אפרתי, טוענת שההשפעה של המיתון היתה בעיקר מחוץ למשרד. לדבריה, השינוי העיקרי היה ברמת הרייטינרים שמקבל המשרד. "עיקר הירידה היתה מצד לקוחות חדשים שניצלו את המצב. לגבי העובדים, היתה ירידה של 30% ברמות השכר ששולמו לעובדים חדשים שנכנסו למשרד, אבל השכר של העובדים הוותיקים לא נפגע".

אפרתי טוענת שהמיתון החריף את התופעה של משרדים שפוגעים בענף כולו: "קיימים בשוק משרדים שמורידים את הענף לרמות ריטיינרים שלא מתקבלות על הדעת. הם פוגעים בכל הענף. התופעה רווחת במיוחד בתקציבים מתחום הלייף סטייל. הבעיה היא שאם אתה מסכים לרדת פעם אחת ברמת הריטיינר - יהיה לך קשה מאוד לחזור לרמות המקוריות".

דפנה טריואקס אומרת שמאז תחילת המיתון לא נרשמו קיצוצי שכר, אך כמהלך של זהירות נעצר גיוס האדם למשרד. לדבריה, "היו שאמרו שענף יחסי הציבור יזכה לעדנה בזמן המיתון. בפועל, הצצה על החציון הראשון מצביעה יותר על 'קיפאון עם אופק חיובי'. לא ראינו העברות תקציב גדולות או חריגות, או אירועי יח"צ מיוחדים ובולטים, וגיוס של עובד אחד או שניים הם לא סמן ענפי להתאוששות של ממש".

רני רהב סירב להתייחס לנושא רמות השכר וגיוס העובדים, אך הוא ציין כי דווקא בעיתות משבר, כמו גם בתקופות שפע, ענף יחסי הציבור מוכיח שהוא רלוונטי במשק, ושמדובר בענף חשוב שאי-אפשר להתעלם ממנו ואי-אפשר בלעדיו.

פרויקט השכר - ענף העיתונות

והרי החדשות: השכר יורד, התדמית מידרדרת - אבל רבים עדיין רוצים עיתונות

המיתון פגע קשה באמצעי המדיה: השכר קוצץ, משרות בוטלו וגם הטאלנטים נאלצו להתפשר על התלוש למרות זאת, המשכורות בטלוויזיה עדיין מובילות בגדול, ועלאף שתדמית המקצוע נשחקת, יש עדיין רבים שחולמים על עט, מחשב ומיקרופון

המיתון הכלכלי של השנה האחרונה הורגש היטב במערכות המדיה בארץ ובעולם. בעולם פורסם על מצבם הקשה של ה"לוס אנג'לס טיימס" וה"בוסטון גלוב", ובארץ כבר נכתב רבות על המצב ההולך ומידרדר בעיתונות המודפסת ובטלוויזיה המסחרית.

בנוסף לקיצוצים במצבות כוח-אדם בתקשורת והיפרדות ממספר ניכר של עיתונאים _ כתבים ועורכים - אלה שנותרו בתפקידם, נאלצו לחוות קיצוץ משמעותי בשכרם, שנע בין 5%-10% במקרה הטוב, ולעיתים חצה את ה-20%, במקרה הפחות טוב.

זו השנה השלישית ש"גלובס" עורך את סקר השכר בתחום העיתונות, וזו השנה הראשונה שבה השכר - בטלוויזיה, בעיתונות הכתובה, ברדיו ובאינטרנט - ירד בהשוואה לשנים קודמות. אמנם לא מדובר בצריכת המדיה שירדה, בוודאי לא במונחים אבסולוטיים של כלל אמצעי המדיה, אולם הפרמטרים מסביב סבלו, ועודם סובלים, מתקופה כלכלית קשה, מה שמשפיע באופן מיידי גם על שכרם של העיתונאים, שמלכתחילה אינו גבוה בהשוואה למקצועות חופשיים אחרים במשק.

בשנה החולפת, בוצעו בכל העיתונים היומיים קיצוצי שכר, שעל חלקם דווח בתקשורת ועל אחרים לא. כך היה גם בחברות החדשות של הערוצים המסחריים בטלוויזיה וכן גם באתרי האינטרנט.

בשנה האחרונה - בניגוד לשנים קודמות שבהן פיטורים וקיצוצי שכר נעשו בשקט בחדרי חדרים, בתקווה שהדברים לא "ידלפו" החוצה - ההכרזה על קיצוצי שכר הפכה לעיתים להכרזה גאה, לכזו שמאפשרת למנכ"ל אותו גוף תקשורת להבהיר, "הנה, גם אנחנו מתאימים עצמנו למצב, וגם אנחנו לוקחים אחריות על החברה שאותה אנו מנהלים".

כך לדוגמה היה המקרה של השדרנים ירון לונדון ומוטי קירשנבאום, מהטאלנטים הבולטים של חברת החדשות של ערוץ 10, אשר סירבו תחילה להורדת שכרם. מנהלי ערוץ 10 לא הסכימו לוותר, ונעמדו על הרגליים האחוריות. זאת, על אף שהדברים נעשו מול טאלנטים מוערכים וגם במחיר שהעניינים היו יכולים להסתיים במצב עגום יותר מבחינתו של הערוץ.

הכסף הגדול של הטאלנטים

השכר בעיתונות אינו נחשב לשכר גבוה. עיתונאי בעל השכלה אקדמאית וותק של מספר שנות עבודה, ישתכר לרוב פחות מאדם בעל נתונים זהים בתחום עיסוק אחר. עם זאת, ישנם עיתונאים לא מעטים שהגיעו למעמד של טאלנטים, שאותם מוצאים בעיקר בטלוויזיה, אך לא רק בה. גם העיתונות הכתובה והרדיו מתהדרים בטאלנטים משלהם, שבמקרים רבים הצליחו ומצליחים לשמור על מעמד הטאלנט באמצעות עבודה במספר פלטפורמות: כתיבת טורים בעיתונות, הופעה כפרשנים קבועים בטלוויזיה, ולעיתים אף הובלה של תוכנית רדיו.

במקרה של טאלנטים, קיימים פערים אדירים בין שכרם של אלה לבין שכרם של כתבים ועורכים ששמם מוכר פחות - שיכולים להגיע למאות אחוזים. בנוסף, בכל הקשור לעיתונות ולתקשורת, פערים קיימים הן בין מעמד של "טאלנט" לכזה שלא, והן גם בין אמצעי המדיה השונים. העיתונות הטלוויזיונית נחשבה כבר מיומה הראשון לעיתונות מתגמלת הרבה יותר מאשר העיתונות הכתובה והרדיופונית. תגמול שבא לביטוי הן בשכר והן בחשיפה (חשיפה שמאפשרת ביתר קלות להפוך לטאלנט).

עם זאת, גם בטלוויזיה לא הכול נוצץ ועל המסך הקטן יש היררכיה ברורה. המרוויחים הגדולים בתחום החדשות בטלוויזיה הם מגישי החדשות. בעיקר מגישי המהדורות המרכזיות של ערוצי הטלוויזיה. ההחלטה כמה לשלם למגיש חדשות, כמו גם לעיתונאי או לטאלנט אחר בתחום, נגזרת ברוב רובם של המקרים מהאלטרנטיבות האחרות שיש לאותו מגיש, ומההצעות שהוא מקבל מגופים מתחרים.

לכן, בחברות החדשות, הן של ערוץ 2 והן של ערוץ 10, החליטו על קיצוצי שכר מדורגים בשנה האחרונה. בשני המקרים, הורדות השכר היו לבעלי המשכורות הגבוהות, תוך ניסיון לא לפגוע בעובדים ששכרם פחות מ-15 אלף שקל בחודש.

המדיום הוא הקובע

בטלוויזיה, בדומה לאמצעי מדיה אחרים, קיים לעיתים חוסר קורלציה בין השכר של הכתבים והעורכים לבין ההשפעה והאחריות האדירות המצויות בידיהם. לא פעם, כתבים ועורכים שמשתכרים סכומים שרחוקים מלהיחשב לגבוהים, משפיעים על סדר היום ועל האינפורמציה שזורמת לצופה ולקורא בבית, והתגמול עבור אותה אינפורמציה, כמו גם לקיחת האחריות על פרסומה, לא בהכרח בא לידי ביטוי בתלוש השכר.

מנגד, הפיצוי על שכר נמוך יחסית - בעיקר בטלוויזיה - הוא הבולטות שאותו כתב מצליח להשיג, בין אם מדובר על המסך ובין אם מדובר מעל דפי העיתון. ואכן, קיימים לא מעט תגמולים שבאים לצידם של העיתונאים אשר אינם מתורגמים לכסף, בטח לא באופן ישיר. כי מדובר בדרך-כלל בתפקיד בעל השפעה וכוח, כמו גם חשיפה.

קביעת השכר בתחום העיתונות תלויה במספר רב של פרמטרים, שהבולט בהם הוא המדיום עצמו. ולראיה, בטלוויזיה השכר גבוה יותר מאשר באמצעי מדיה אחרים, דבר שנובע מהאטרקטיביות, מההכנסות וגם מהיכולת למדוד ערב- ערב, דקה-דקה את רמת ההשפעה. לא ברור מה קדם למה, הביצה או התרנגולת, אולם רואים כי בעוד אמצעי המדיה האחרים מסקרים את הנעשה בטלוויזיה - לרבות בחברות החדשות של הטלוויזיה, כולל שכרם של עיתונאי הטלוויזיה - הטלוויזיה לא עוסקת באמצעי המדיה האחרים, מה שמעצים את התדמית של הטלוויזיה עצמה.

לא רק המדיום קובע את השכר, אלא גם עוצמת כלי התקשורת, הדרגה של העובד, נחיצותו, כישוריו, ועד כמה רוצים לשומרו בתוך המערכת. פרמטר נוסף, ודי מרכזי, בקביעת שכר בתחום המדיה, הוא עברו של אותו עיתונאי - כתב או עורך. ברוב המקרים מעבר (בעקבות ביקוש לאותו עובד) ממדיה למדיה או מחברה לחברה, יגדיל משמעותית את השכר, וזוהי בעצם נקודת זינוק טובה ביותר עבור עיתונאי בבואו לשפר את שכרו.

במקרים רבים, עובדים ש"גדלו" בתוך מערכת חדשות זו או אחרת, ישתכרו פחות מאשר אלה שהובאו אליה לאחר שהיו במקום אחר, דבר שתואם גם תחומים אחרים ואינו ייחודי לתחום העיתונות.

תדמית העיתונאי נפגעה

מקצוע העיתונות נהנה במשך שנים רבות מתדמית טובה ויוקרתית, אך בשנים האחרונות נראה כי משהו התערער באותה תדמית. ריבוי כלי התקשורת, כמו גם כניסת המדיום האינטרנטי, שינו את חוקי המשחק, הן בצריכה המדיה והן בתדמית.

התחרות בתחום האינטרנט שנמדדת מדקה לדקה - להבדיל מעיתון שנמדד מיום ליום או להבדיל מטלוויזיה שם נמדדים ממהדורה למהדורה - הביאה למצב שלא פעם עולות ידיעות מסעירות שמתבררות תוך זמן קצר כשגויות וכמטעות. התחרות הקשה גורמת לעיתים לכתבים לוותר על המקצועיות תמורת הבאת המידע בזמן אמת וללא בדיקות מעמיקות.

לירידה באטרקטיביות התדמיתית של מקצוע העיתונאי יש סיבות נוספות. אם בעבר הודפסו בישראל כמה עיתונים בודדים, ופעלו מספר מצומצם של תחנות רדיו וערוץ טלוויזיה אחד, היום ההיצע הוא אדיר ויש ריבוי של כלי תקשורת. למרות כל אלה, תחום העיתונות עדיין נהנה מהתדמית החיובית שהיתה לו בעבר, והביקוש עולה על ההיצע. הרבה אנשים מעוניינים להיכנס לתחום התקשורת, שלעיתים הוא צר מלהכיל את רובם.