ש"ס דרשה להחריג את הרשויות המקומיות מחוק הלנת השכר

ל"גלובס" נודע כי עד לרגע האחרון, דרשו אנשי ש"ס כי החוק החדש לא יחול על הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות - בהסתדרות התנגדו

מספר ימים אחרי שיו"ר ועדת העבודה בכנסת, חיים כץ, דחה את המשך החקיקה שנועדה לקבוע דין פלילי על מעסיק שמלין את שכר עובדיו, הצליח יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לגבש הצעה חדשה שזוכה להסכמת חברי הכנסת של ש"ס - מי שהכשילו מאחורי הקלעים את ההצעה הקודמת.

ל"גלובס" נודע כי עד לרגע האחרון, דרשו אנשי ש"ס כי החוק החדש לא יחול על הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות. בהסתדרות התנגדו לכך, ובסופו של דבר נותרו הרשויות והמועצות במסגרת החוק.

יחד עם זאת, ההצעה החדשה כוללת הקלה מסוימת על המעסיקים: הלנת השכר תיחשב אמנם לעבירה פלילית באופן מיידי, אולם כתב אישום בעניין ניתן יהיה להגיש רק אם ההלנה נמשכה מעל 90 יום. במקרה זה, ניתן יהיה לגזור כנגד המעסיק עד חצי שנת מאסר. מתחת ל-90 יום, ניתן יהיה להטיל על המעסיק קנס כספי של 35 אלף שקל, כאשר על כל יום של הלנה יכול שר התמ"ת להגדיל את הקנס, ואף להכפיל אותו במקרה של הלנה חוזרת.

גורמים בהסתדרות הביעו היום שביעות רצון מההסכמות, וציינו כי הכוונה של כל הצדדים להביא את ההצעה לחקיקה מואצת, כך שכבר בשבוע הבא היא תובא לאישור סופי של מליאת הכנסת.

הגורמים ציינו עוד כי ממילא הלנות השכר ברשויות המקומיות נמשכות ברוב המקרים מעל 90 יום. בהסתדרות מדגישים כי בכל מקרה שמורה לעובד האפשרות לפנות לבית הדין לעבודה ולתבוע פיצויים בגין הלנת שכר.

יצוין כי ההסכמות שהושגו מקובלות גם על משרד המשפטים, שהסתייג מההצעה הקודמת שגובשה במסגרת עסקת החבילה, לפיה ניתן יהיה להגיש אישום פלילי כבר לאחר יום אחד של הלנת שכר. מי שפנה בעניין לשר המשפטים הוא אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שנחשב לגדול המתנגדים לחוקים החדשים בתחום העבודה. *