ברודקום מעדיפה את הטכנולוגיה של וילוסיטי על זו של ויזאייר

בלי ששמנו לב, התפקיד המקורי של התקשורת האלחוטית לטווחים קצרים, להיפטר מהחוטים, הוא כבר מזמן עובדה קיימת. אבל האתגר השתנה: במקום לספק אופציה להעברת נתונים ללא צורך בחוטים, נדרשת העברה מהירה ואמינה מספיק, כך שהשימוש ברשת אלחוטית יהיה אקטואלי לכל צורך, עם דגש על הביקוש לווידיאו באיכות גבוהה.

סביב השאיפה הזו נוצרו בשנים האחרונות הרבה טכנולוגיות, וסביבן נבנו קונסורציומים, בריתות ותקנים.

אחרי כמעט עשור של תקשורת אלחוטית ברת-קיימא, מנסה טכנולוגיה חדשה, שתומכת בהעברת נתונים בקצב של 1-6 ג'יגה-בייט לשנייה ומתבססת על התדר של 60 GHz, להביא את התקשורת לטווח הקצר לשיווי משקל.

במאמץ להפוך את הטכנולוגיה החדשה לסטנדרט תעשייתי (802.11ac/ad), הוקם לפני כחודשיים קונסורציום בשם Wireless Gigabit Alliance (WiGig), שפועל לעיצוב מפרט אחיד שיתאים לתקנים ולהתקנים הקיימים.

השמות מאחורי האיגוד לא מפתיעים, אבל מעידים על הכוחות שפועלים כאן. את הנושא מובילות ברודקום ואינטל ולצידן ניתן למצוא את החברות LG, מארוול, מיקרוסופט, נוקיה, סמסונג, דל, NEC ואתרוס, וכן את Wilocity הישראלית, שזכתה להיות הסטארט-אפ היחיד שהצטרף לאיגוד (ראו מסגרת).

התקן שמנסה לדחוף ה-WiGig, מהותי לא רק מצד האופציות הטכניות שייפתחו, אלא גם מבחינה אסטרטגית לחברות בשוק ולתקנים הרבים שצצו בעשור האחרון (ראו טבלה).

עוד מסמר בארון

ההתקדמות בתחום של העברת נתונים באמצעות ה-60 GHz, משפיעה גם על מספר סטארט-אפים ישראלים. דוגמה טובה לכך היא Wisair, שמפתחת שבבים ל-UWB, ובה השקיעו בעבר ברודקום ואינטל. במקרה הזה, ה-60 GHz הוא רק מסמר נוסף בארון הקבורה של ה-UWB.

"מאות מיליוני דולרים הוצאו על פיתוח הטכנולוגיה הזו, אבל הגרסה המתקדמת של הבלוטות' (BT-AMP) למשל, מספקת באופן מוצלח את הצרכים מהטכנולוגיה הזו", אומר ד"ר נאמבי סשאדרי, המנהל הטכנולוגי של חטיבת הניידות והאלחוט של ברודקום, ורומז על ההסבר לכך שהחברה שלו לא השתתפה בסבב הגיוס האחרון שביצעה החברה הישראלית בתחילת 2008.

שתי ישראליות נוספות, שפועלות בתחום ההעברה האלחוטית של וידיאו לא דחוס, הן אמימון ו-Celeno. אמימון, שעשויה להיות הנפגעת הראשונה מהתקן החדש, דווקא רואה עצמה כחלק מאיגוד ה-WiGig, וכמי שאפילו מרוויחה מזה.

"זו בכלל הזדמנות עבורנו", טוען המנכ"ל שלה, יואב ניסן-כהן. בברודקום, דרך אגב, תומכים בעמדתו.

סרט HD בפחות מדקה

התקן החדש מדגיש פעם נוספת כי פיתוחים של חברות סטארט-אפ בתחום התקשורת האלחוטית, הם עתירי סיכונים. לסשאדרי דעה ברורה מה הכיוון אליו כדאי לסטארט-אפים בתחום לפנות.

"המודל בתחום הזה צריך להשתנות למצב בו סטארט-אפים, קרנות וחברות גדולות יעבדו יחד כדי לחלוק את הסיכון בפיתוח טכנולוגיות חדשות", הוא אומר.

עד כמה ישנה התקן החדש את האופן שבו אנחנו מנהלים את המידע האלחוטי מסביבנו? בברודקום, שמובילה בחלק גדול מטכנולוגיות התקשורת האלחוטית, משוכנעים שזה הדבר האמיתי.

"הצעד ההתפתחותי הטבעי ברשת האלחוטית המקומית הוא לספק קצב של כמה ג'יגה-בייט לשנייה, וזה יתבצע על-ידי ה-60 GHz", אומר סשאדרי.

"דוגמה לשימוש אפשרי בביצועים אותם מתאר סשאדרי, היא בסרטי HD, למשל העתקה של דיסק Blu-Ray, שעליו 25 Gb זיכרון, בתוך פחות מדקה.

החסרונות של העבודה עם התדר, הם הטווח הקצר יחסית לרשתות התקשורת האלחוטית הסטנדרטיות, שמגיע לכ-10 מטרים וכן גם חוסר יכולת לעבור מכשולים מסוימים, דוגמת קירות "רטובים" (כלומר עם טיח).

היתרון הוא קצב העברת הנתונים הגבוה, פי 10 לערך מהמהירות התיאורטית בתקן ה-WiFi החדש, ה-802.11n, שעומדת על450 מגה-בייט לשנייה. מה שאוטומטית מעמיד את הטכנולוגיה כמיועדת לרשתות בבתים, במשרדים, או בתקשורת "האישית" בין התקני מחשוב שונים.

בדרך לדגם משולב

בברודקום מעריכים שבתוך כשנתיים לערך נראה את כרטיסי התקשורת האלחוטית, שמשתלבים בהתקני המחשוב הניידים, עם שלוש שכבות: שבב ל-60 GHz, ושני שבבים לטכנולוגיות ה-WiFi, שפועלת עם מרחב תדרים של GHz 2.4 ו-5 GHz.

המעבר בין טכנולוגיות התקשורת הללו יהיה שקוף עבור המשתמש וייקבע בהתאם לרוחב הפס הקיים ולמרחק מנקודת השידור. סשאדרי וג'ייסון טראצ'בסקי, שמונה מטעם ברודקום למזכיר איגוד ה-WiGig, מאמינים כי "פתרונות טכנולוגיים משלימים, יאפשרו בסופו של דבר ל-60 GHz לספק כיסוי לטווחים גדולים יותר".

וילוסיטי יוצאת מהדממה

הבריתות שנוצרות בין ענקיות ההיי-טק בקונסורציומים שסביב תקני תקשורת חדשים, יצרו הווי מיוחד, שיש בו גם אנקדוטות שנוגעות למציאות המשתנה.

כך, בהתאגדות של ה-WiGig נפגשים אותם אנשים ואותן חברות, שהובילו לפני מספר שנים את התאגדות ה-EWC, שנועדה לקדם את תקן ה-802.11n. חלק מאותם אנשים, כמו החברים מווילוסיטי, פשוט היו אז בכובע אחר ובחברה אחרת.

וילוסיטי, שפעלה עד מאי בשקט, ב-Stealth Mode, הוקמה על-ידי ארבעה יוצאי אינטל - טל תמיר, שגם משמש כמנכ"ל, דני רטיג, גל בסון ויורג מייסן - כולם בעלי ניסיון בתחום התקשורת האלחוטית. החברה מפתחת ערכת שבבים לתקשורת המבוססת על ה-60 GHz, ולדברי תמיר "לחברה יהיה מוצר שישווק כבר ב-2010".

האטרקטיביות של הפתרון והחברה באה לידי ביטוי במשקיעים. וילוסיטי ביצעה שני סבבי גיוס, אחד מהם הושלם לאחרונה. עד היום היא גייסה ו27 מיליון דולר מהקרנות סקויה, בנצ'מרק ו-Tallwood, שעבורה זו ההשקעה הראשונה בישראל.

כיום מנסה וילוסיטי ליצור מהר ככל שאפשר הסכמים עם חברות המחשוב והאלקטרוניקה, כדי שאלו יכללו בדגמים העתידיים את הטכנולוגיה של החברה.