"ישנן כ-7,000 הזדמנויות בשנה - הסיכוי לביצוע עסקה נמוך מ-1%"

"אנחנו מסתכלים על כ-7,000 הזדמנויות בכל שנה, והסיכוי לביצוע עסקה הוא נמוך מ-1%", אומר בראיון ל"גלובס" גרג ויידרכט, סגן נשיא בכיר במרק, שאחראי על כל תחום רישוי המוצרים וקשרי החברה עם מדענים מן החוץ. כלומר, הוא חולש מלמעלה על כל 7,000 המפגשים הללו. "זה גם עניין של טיימינג", הוא מסביר.

למרות המספר הגדול של החברות שמגיעות אליה, מרק פועלת באופן אקטיבי כדי לחפש הזדמנויות חדשות, אף שאין לה עדיין השקעה גדולה בישראל. "עשינו כמה הסכמים שאנחנו לא יכולים לדבר עליהם, אבל בסדרי גודל קטנים יחסית", הוא אומר.

ללא תשלום ראשוני

ויידרכט ביקר לאחרונה בישראל, בראש משלחת משמעותית של החברה, כדי להתעניין במוצרים חדשים. במסגרת זו הוא גם השתתף בכנס הביומד ILSI שהתקיים בשיתוף "גלובס". הביקור הזה לא היה יחיד במינו. משלחות של החברה מגיעות הנה בשנים האחרונות לעתים קרובות כדי לחפש טכנולוגיות חדשות.

בדרך-כלל מעוניינת החברה במוצרים שכבר עברו הוכחת היתכנות לכל הפחות בבעלי חיים. אולם לאחרונה היא החלה לשתף פעולה דווקא עם פרויקטים בשלבים הרבה יותר מוקדמים - מהאוניברסיטאות. בחברה קוראים לזה "פרויקט מחקר בסיסי חיצוני".

מרק ידועה בתעשייה כחריגה בהשקעתה במחקר בסיסי פנימי, המבוצע על-ידי מדעני החברה, אך כנראה שזה לא מספיק. "אנחנו מציעים למדענים תוכנית שכוללת תשלומי אבני דרך ותמלוגים מן המוצר בסוף הדרך, אבל בדרך-כלל ללא תשלום ראשוני", אומר ויידרכט.

* אין חשש שתוכנית כזו תהפוך את המחקר לספציפי מדי, על חשבון היצירתיות והחופש האקדמי?

"המדענים המתאימים הם אלה שמעוניינים לעבוד בלוחות זמנים, על תחומים ספציפיים. בדרך-כלל מדובר בחוקרים שעובדים שנים על מנגנון של מחלה. הם מכירים אותו היטב ויודעים את התפקיד של כל רכיב ביולוגי בתהליך ורוצים מאוד לראות את כל המחקר הזה מתגשם בעולם האמיתי".

* בזמן שחברות אחרות רוכשות היום רק מוצרים בשלבים מאוחרים, אתם תומכים במדענים?

"בדיוק כמו הקולגות שלנו, אנחנו אוהבים עסקאות עם חברות שנמצאות בניסוי הקליני האחרון, אבל אין מספיק כאלה. כדי שנוכל לצמוח, 25% מהצנרת שלנו צריכה להגיע ממוצרים שהיינו מעורבים בהם כבר משלב המחקר".

קרן לאוניברסיטאות

מרק עדיין לא חתמה על הסכם כזה עם מדען ישראלי, אבל היא בודקת את האפשרויות. באשר לקשר עם האוניברסיטאות, אומר ויידרכט כי "אני מתרשם מחברות המסחור כאן. אלה אנשים רציניים".

למרק אין קרן הון סיכון משלה, אך היא משקיעה בקרנות הון סיכון אחרות. "הן טובות בהקמת חברות ואנחנו טובים בפיתוח מולקולות".

אחת מהקרנות הללו היא PureTech, שאחד ממקימיה היה הישראלי ישי זוהר, מייסד ומנכ"ל חברת גלסיס, שעוסקת במניעת השמנה וגם מי מייסד חברת שמני הזית זיתא.

הקרן פועלת לזיהוי טכנולוגיות מבטיחות באוניברסיטה, מפתחת את המוצרים באמצעות צוות פיתוח פנימי ולאחר שזה מגיע להוכחת היתכנות מסוימת, היא מקימה סביבו חברה.

מרק גם משקיעה בחברות באופן עצמאי. בפורטפוליו שלה נמצאות גלסיס עצמה, שגייסה לפני כשנה וחצי 16 מיליון דולר, וגם החברות הישראליות או בעלות הזיקה הישראלית VBL ו-Vision Care.

כרגע, אין בכוונת מרק להקים חממת חברות משלה, "אבל לא בטוח שלא נעשה זאת בהמשך", אומר ויידרכט.

באשר לאופן בו הוא בוחן חברות להשקעה, מפתיע ויידרכט ואומר כי הרכיב המוביל הוא הטכנולוגיה, ולא ההנהלה, כפי שנהוג לפעמים להניח. "הביוטק הוא עסק של כישלונות, כשהסיבה לכישלון היא בדרך-כלל בטכנולוגיה ולא בניהול", הוא אומר.

"אני לא זוכר מקרה שבו ויתרנו על השקעה בחברה עם טכנולוגיה טובה, משום שלא אהבנו את המדען או את המנכ"ל של החברה. לכל היותר ניתן לומר כי מנהל גרוע יתקשה להביא את החברה למקום שבו היא מעניינת אותנו.

"אם צריך, נבצע את העסקה ואז נחליף את המנהלים הגרועים או שנציב להם הנחיה צמודה. רוב המנהלים ישמחו להנחיה צמודה כזו מאיתנו".