ציון נכשל: התלמידים הישראלים בתחתית הרשימה

התלמידים אמנם נבחנים בשלל מבחנים מקומיים אך את עיקר תשומת הלב מושכים מבחנים בינלאומיים שונים, שנערכים אחת לכמה שנים

הבעיות במערכת החינוך בישראל מתנקזות בסופו של דבר למבחן התוצאה, ובעניין זה תלמידי ישראל מקבלים ציון נכשל. התלמידים אמנם נבחנים בשלל מבחנים מקומיים אך את עיקר תשומת הלב מושכים למבחנים בינלאומיים שונים, שנערכים אחת לכמה שנים.

מבחנים אלה נערכים במדינות שונות בעולם ומסייעים להשוות בין ההישגים של התלמידים הישראליים לבין אלה של עמיתיהם בחו"ל. באמצעות התוצאות של המבחנים הללו ניתן לבדוק השפעות חברתיות וכלכליות, וכן לבחון את יעילותה של מערכת החינוך בכל מדינה.

אחד המבחנים החשובים בתחום זה הוא מבחן פיז"ה (PISA) הנערך על-ידי ארגון מדינות ה-oecd. הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח מונה שלושים מדינות חברות, רובן מהגדולות והמפותחות בעולם. ישראל קיבלה הזמנה להצטרף לארגון רק במאי 2007, ועדיין אינה נחשבת חברה.

במבחן שערך ה-OECD ב-2006 (האחרון בינתיים), הגיעה ישראל למקום ה-40 מבין 57 מדינות שתלמידיהן נבחנו בקריאה, במתמטיקה ובמדעים. הציונים של ישראל עמדו מתחת לרף הממוצע של ארגון מדינות ה-OECD עצמן.

במארס השנה נערכו מבחני פיז"ה 2009, שתוצאותיהם יפורסמו בדצמבר 2010. אז נוכל לראות אם משהו במערכת השתנה, בתקווה שזה יהיה לטובה.

מבחני פיז"ה הם רק דוגמה אחת לכישלון של תלמידי ישראל בתחום החינוך. התוצאות הלא-מחמיאות מתבררות גם במבחנים בינלאומיים אחרים כמו מבחן טימס (TIMSS), הבוחן את רמת הידע של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים, וכמו מבחן פירלס (PIRLS), הבוחן את היכולות של התלמידים באוריינות שפת האם.

שני המבחנים הללו ייערכו בפעם הבאה במארס-מאי 2011, ותוצאותיהם יהיו תלויות כבר ביכולות של שר החינוך הנוכחי, גדעון סער, לשפר את מערכת החינוך ולהחזיר את ישראל לקדמת הידע והחינוך בעולם. סער כבר הודיע כי המבחנים הבינלאומיים הם בין היעדים המרכזיים בפעילותו, וכי בכוונתו להקפיץ את ישראל עשרה מקומות קדימה. הלוואי.