IN/OUT: מה לקנות, מה למכור - ההמלצות של אפסילון

בבית ההשקעות אפסילון ממליצים להשקיע באג"ח קונצרניות שמחוץ למדדי התל-בונד וממליצים לצאת מהשקעה באג"ח ממשלתיות צמודות לטווח קצר

IN

אג"ח קונצרניות שאינן כלולות בתל-בונד

לאחר הדהירה שנרשמה באפיק הקונצרני ובעיקר במדדי התל בונד, נראה כי יציאה מגבולותיו של המדד שמספק תחושה של ביטחון, תחשוף את המשקיעים לאיגרות חוב קונצרניות מעניינות - ולו רק לנוכח העובדה, שהתשואה הנגזרת מהשקעה בהן מגלמת פרמיית סיכון נאותה.

על רקע הכניסה המאסיבית של משקיעים לאפיק הקונצרני דרך מדדי התל-בונד, הצטמצם המרווח במדדים אלו בהשוואה לאפיק הממשלתי במידה ניכרת, ובאיגרות חוב מסוימות הוא אף ירד לרמות מסוכנות שאינן מגלמות בתוכן פרמיית סיכון הולמת למשקיע, אם בכלל.

הנזילות הגבוהה ותאוות הרווח של המשקיעים הובילו את איגרות החוב בדירוגים הגבוהים למחוזות מסוכנים. כך, ניתן למצוא היום אג"ח של חברות כמו פרטנר ופז נפט, בתשואה המגלמת מרווח של כ-1.5% בלבד מול אג"ח הממשלתית. זאת, כאשר הריבית המוניטרית של בנק ישראל נמצאת עדיין ברמה המגלמת מצב חירום במשק - מצב שלא יימשך עוד הרבה זמן.

עם זאת, כאשר פורצים את גבולות מדדי התל-בונד, המרווחים נפתחים וניתן למצוא בשוק אג"ח שעדיין מגלמות תשואות גבוהות, לעיתים אף דו-ספרתיות, שמהוות הזדמנות למשקיעים. בלקן מדובר אינן מדורגות אך הונפקו על ידי חברות יציבות. הכוונה, למשל, לסדרה ד' של דרבן, סדרה ו' של כלכלית ירושלים וסדרה א' של סטאר נייט.

OUT

אג"ח ממשלתיות צמודות לטווח קצר

החשש מהתפתחות אינפלציונית העבירה את המשקיעים על דעתם בחודשים האחרונים, והם הניעו את תשואות האג"ח הממשלתיות הצמודות בטווחים הקצרים אל מתחת לקו האפס, לרמות שפל של כל הזמנים.

הציפיות האינפלציוניות בשבועות האחרונים רשמו זינוק מרמה ממוצעת של כ-2.6% לכדי 3.5% בממוצע - לפני הודעת המדד הגבוהה מאוד מסוף השבוע. זינוק זה נרשם שיקף את הציפיות למדדים גבוהים באופן חד פעמי, כתוצאה מהעלאת המס בעיקר - כפי שאכן קרה.

הלחץ הזה גורם להזרמת כספים לאפיק הממשלתי הצמוד. התופעה המקבילה, של המשך הזרמת הכספים לאיגרות לטווח קצר אינה מובנת, מפני שהן אינן מקנות עוד למשקיעים הגנה מפני אינפלציה, והן אף צפויות להסב להם הפסדי הון.

הציפיות האינפלציוניות של הפעילים בשוק ל-2009 ול-12 החודשים הבאים אכן רשמו עליית מדרגה משמעותית, אף מעבר לטווח העליון של יעד האינפלציה. עם זאת, תחזית ארוכת טווח לשנים הבאות מחזירה את האינפלציה לרמה של 2%-2.5%, בעוד האינפלציה הנגזרת מהפער שבין האפיק השקלי לצמוד עומדת על כ-3.5% לטווח של עד 4 שנים.

לכן, גם בהנחות שמרניות לפיהן האינפלציה תגיע לגבול העליון של טווח היעד, רוכש איגרות צמודות בטווחים אלו מפסיד בהגדרה. לכך, יש להוסיף את הסיכון להפסד הון על רקע התעוררות הציפיות להעלאת הריבית המוניטרית.

בשורה התחתונה, בכל מקרה הסיכוי לדאון סייד באג"ח הצמודות לטווח קצר גבוה מאוד, בעוד הסיכוי לאפסייד כמעט לא קיים. *

אליעזר פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס"

צרו איתנו קשר *5988