ברוש: "האוצר נדרש לצעדים פיסקליים לפתרון בעיית הדולר"

בתחילת השבוע הפתיעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עם פרסום אומדנים ראשונים, לפיהם ברבעון השני של השנה נרשמה צמיחה של 1% בתמ"ג. הנתונים עומדים בסתירה להערכות של מיטב הכלכלנים, שצפו שהצמיחה תגיע לא לפני הרבעון הרביעי של השנה. אבל שרגא ברוש לא ממהר להספיד את המיתון. "אם יש משהו שמדאיג אותי כרגע זה בעיקר בעיית הייצוא", אומר נשיא התאחדות התעשיינים וראש לשכת הארגונים הכלכליים.

"הייצוא מהווה 45% מהתמ"ג ולמרות הנעשה בבורסה אני לא רואה התפתחויות מבטיחות בשוק הריאלי. עם הדולר יש לנו בעיה גדולה, אנחנו מאמינים שהריבית תעלה בקצב שנתי של 4%, מחירי חומרי הגלם עולים - מוקדם לומר שיצאנו מהמיתון", הוא מפרט.

על-פי התחזיות של התאחדות התעשיינים רק בתחילת 2010 נראה ניצנים של התאוששות בייצוא, ועד סוף השנה הנוכחית עוד 20 אלף איש יפוטרו. זה יביא את סך המפוטרים השנה ל-70 אלף איש ולרמה של 280 אלף מובטלים שהם בערך 9% מכוח העבודה במשק. "זה גם היה הצפי שלנו בתחילת השנה", אומר ברוש, "זה לא מפתיע, זה חלק ממה שקורה בעולם".

ומה קורה לגבי מימוש הסכמי עסקת החבילה? ברוש אינו מרוצה מהסחבת בטיפול בנושא הקרנות הממשלתיות המיועדות להעניק אשראי לחברות. "52% מהחברות מדווחות שיש להן קושי לשמור על מסגרת אשראי קיים ו-67% מדווחות על קושי בהשגת אשראי חדש. הקרנות פשוט לא עובדות וזה חמור", הוא אומר.

לדבריו, "האוצר צריך לקחת על עצמו חלק גדול יותר סיכון כדי להקל על הבנקים לתת אשראי. יש מגבלות בחוזה בין הבנקים לבין החשכ"ל - החוזה בנוי בצורה בעייתית, יש פה ממש כשל בקונספציה, ולהערכתי צריך לחשוב מחדש על מבנה הקרן ומערכת היחסים בין הממשלה לבין הבנקים".

* ומה אתה עושה כדי לפתור את הכשל הזה?

ברוש: "אני לא יושב ומתפלל - אני בקשר יומיומי עם שר האוצר וסיכמנו על כמה צעדים כדי להבין איפה הכשל, כולל לוחות זמנים. עד אוקטובר מבחינתי הדד ליין לפתרון בעיית הקרנות. זה חמור שעד היום רק 350 מיליון שקל מומשו מתוך קרנות של 2.5 מיליארד שקל. הכוונות של שטייניץ כנות וצריך לפתור את החסמים".

ברוש עדיין לא רואה את היציאה מהמיתון, אבל אומר ש"אם עסקת החבילה תמומש, ב-2009/10 היא תשפיע ב-2% על הצמיחה ומכאן החשיבות העצומה שלה. היא גם תאפשר לנו להגיע לתחילת 2010 מוכנים יותר ממדינות אחרות ליציאה מהמיתון, כששוקי העולם יתחילו להתעורר.

"אבל ההערכה הזאת לא לוקחת בחשבון את בעיית הדולר שהיא קריטית למשק הישראלי שמבוסס במידה כל-כך רבה על ייצוא. בשנה שעברה סבלנו מדולר של 3.35 שקל, והפסדנו עסקאות ייצוא בסך של 2.5 מיליארד דולר. השנה הבעיה חריפה יותר כי לצד הירידה בשער הדולר יש ירידה חדה בביקושים. בממוצע הם ירדו ב-20% אבל יש ענפים שסבלו ירידות אפילו יותר חריפות, של 50%-60%, כמו הרכב והמכונות", אומר ברוש.

"צריך גם לזכור שנכנסנו ל-2008 שמנים יחסית אחרי ארבע שנות צמיחה ורזרבות. ל-2009 נכנסנו במצב אחר לגמרי בגלל הפגיעה בכושר התחרות שלנו ב-2008. זה הביא לסגירת ייצור והעברת קווי ייצור הפכה לאיום משמעותי. בנוסף, בתחום ההיי-טק גם התחילו להוציא מהארץ את המו"פ. אלה תופעות של אל חזור - לא חוזרים אחרי שהמצב משתפר. לכן כל-כך נלחמנו על הגדלת התקציב למדען הראשי של התמ"ת".

* מה לדעתך צריך לעשות כדי לפתור את בעיית הדולר?

"חוקי המשחק השתנו. האופציות של בנק ישראל בצד המוניטרי הולכות ונגמרות. החשכ"ל צריך לגבש לעצמו מדיניות של גידורים ויש לו מה לעשות בתחום הזה. דבר שני, האוצר צריך לבוא עם חבילת צעדים בתחום הפיסקלי שבמהותם יהוו הקלה על עלויות היצואנים, כדי שהייצוא יקבל תמיכה. על חלק מהדברים כבר ישבתי עם שטייניץ ונשוב וניפגש, אבל זו אחריות שלו".