אנליסטים: מי הם האשמים בהתאוששות הרופסת בארה"ב?

ניצני התאוששות החלו להסתמן בשבועות שחלפו בקרקע הצחיחה של המשק האמריקני, לפי כמה אינדיקטורים, אבל הם רחוקים מלבלוב. יש תמימות דעים בקרב אנליסטים, שההיחלצות מהמשבר הכלכלי בארה"ב תהיה רופסת, ארוכה ומתסכלת. לא נסיקה מבירא עמיקתא לאיגרא רמא, במתכונת V, אלא זחילה ממושכת כלפי מעלה, במעלה דופן כהת זווית של U.

קרוב לוודאי, שכלכלת ארה"ב תצמח בקצב סולידי בשני הרבעונים האחרונים של 2009 בעקבות החלטות של חברות לחדש מלאים שהידלדלו, לדברי כלכלנים שמצוטטים בוושינגטון פוסט, אבל לא ברור איזה צורה תלבש ההתאוששות לאחר מכן. עלויות גבוהות של אשראי, צרכנים קמוצי-יד, שיעור אבטלה שמסרב להצטמק וכיסים גדולים של מצוקת נדל"ן ברחבי ארה"ב מהווים רוחות נגדיות שצפויות להאט את קצב ההבראה.

כפי שקורה במהלך כל משבר כלכלי ולאחריו, המשק האמריקני מנסה להתאים עצמו למציאויות המשתנות ולשים הדגשים חדשים על מגזרים שונים בכלכלה: הוצאות הצרכנים והשקעות בנדל"ן צפויות לתפוס מקום פחות מרכזי במשק ב-2010. אנליסטים מקווים, שיצוא והשקעות של עסקים ייתנו את הדחיפה הגדולה לצמיחה המקווה.

מגמות הירידה בהוצאות הצרכנים והידלדלות השקעות ביזמות נדל"ניות מורגשות היטב וייתכן שכבר הגיעו לשיאן. אמריקנים מוסיפים לצרוך ולהוציא פחות ולחסוך (או לשלם חובות) יותר. שיעור החיסכון ביחס להכנסה הפנויה של האמריקנים היה 1.2% בתחילת 2008. ברבעון השני של 2009, הגיע נתון זה ל-5.2%.

לפי נתונים של מקינסי גלובל אינסטיטיוט, המובאים בפוסט, כל עליה של 1% בשיעור החיסכון מחוללת ירידה של 100 מיליארד דולר בהוצאות לצריכה.

"מגזר משקי הבית מעולם לא היה במצוקה גדולה יותר", אומר פרופ' נוריאל רוביני, מבית-הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת ניו-יורק, שהיה בין המעטים שחזו את המשבר הנוכחי. "רמת החיסכון צריכה לגדול הרבה יותר והתפתחות זו תביא להאטת הצריכה גם כאשר רמת ההכנסות תתחיל לעלות".

הבעיה היא, שהיצוא והשקעות העסקים, שהיו אמורים להיות מנועי הצמיחה החלופיים להוצאות הצרכנים, אינם מצליחים לתפוס תאוצה מספקת. היצוא מארה"ב רשם ירידה בשיעור 16% ב-2008 בגלל ההצטמקות הדרמטית בסחר הגלובלי. השקעות העסקים ירדו ב-20%, לאחר שאמריקה התאגידית, שנכוותה ברותחין של המשבר הנוכחי, נזהרת עתה בפושרין של התאוששות מהוססת.

אבל נראה שהמכשול הגדול ביותר בדרך להתאוששות נמרצת יותר הוא הגידול באבטלה, שמחולל עליה מקבילה בעיקול בתי ודירות מגורים, לדברי בנקאים וכלכלנים שמצוטטים בפוסט. למעשה, האבטלה תפסה את מקומן של משכנתאות סאב-פריים כמנוע הצמיחה העיקרי של המשבר.

לפי אקונומי.קום, זרוע של מודי, 1.8 מיליון בעלי משכנתאות ינושלו מבתיהם השנה, בהשוואה ל-1.4 מיליון ב-2008. רובם היו בעלי משכנתאות פריים, לא משכנתאות סאב-פריים שחשופות להעלאות גדולות בריבית. הם לא הצליחו לעמוד בנטל תשלומי הריבית הקבועה שלהם בגלל אבדן מקומות עבודה.

יתר על כן, רשויות עירוניות, שמכרו חובות של משלמי מיסים למשקיעים פרטיים, מתחילות עתה להכות על חטא, לפי מאמר בניו יורק טיימס. נכון אומנם שהמשקיעים שקנו את החובות הזרימו בתחילה סכומי עתק לרשויות הנוגעות בדבר, אך העול שהמשקיעים מטילים על בעלי החוב גדול יותר מזה שהטילו הרשויות. התוצאה היא גל עיקולים שמותיר שכונות שלמות במרכזים ירוניים ללא נפש חיה, דבר שמקטין את שווי הבתים שלא עוקלו ומכווץ עוד יותר הכנסות הרשויות ממיסים.