העליון השאיר על כנו את צו המניעה נגד הסכם חילופי הקרקעות בין המדינה לקק"ל

הנציגה האמריקנית סופיה דיאמנד-יוסף, שייצגה 12 מצביעים נוספים באסיפה הכללית של קק"ל, טענה כי לא הבינה כראוי את טפסי ההצבעה וסימנה "נמנע" במקום "מתנגד" ■ אם תתקבל טענתה - הרי שאין אישור להסכם

בית המשפט העליון השאיר על כנו את צו המניעה הזמני שהוציא המחוזי בחודש שעבר על החלטת האסיפה הכללית של קק"ל, שאישרה את הסכם חילופי הקרקעות בין המדינה לקק"ל.

נציגה אמריקנית אחת, סופיה דיאמנד-יוסף, שייצגה 12 מצביעים נוספים באסיפה הכללית, טענה כי לא הבינה כראוי את טפסי ההצבעה וסימנה "נמנע" במקום "מתנגד". אם תתקבל טענתה - הרי שאין אישור להסכם חילופי הקרקעות, שכן מספר המתנגדים יעלה על מספר המסכימים.

השופטת מרים נאור קבעה כי יש להשאיר את צו המניעה על כנו עד לבירור התביעה שהגישה דיאמנד-יוסף לבית המשפט המחוזי בירושלים.

מדובר בהסכם עקרונות שנחתם בין המדינה לבין קק"ל בחודש יוני 2009, אשר על-פי אחד מסעיפיו ייערכו חילופי קרקעות בין המדינה לבין קק"ל.

קק"ל התחייבה להביא את עקרונות ההסכם לאישור מוסדותיה. יום לאחר מכן אושר הסכם העקרונות על-ידי דירקטוריון קק"ל, וב-18 ליוני קיימה האסיפה הכללית של קק"ל דיון בנושא. ב-23 לחודש התקיימה הצבעה. לאחר ספירת הקולות אישר יו"ר האסיפה הכללית את תוצאות ההצבעה, שלפיהן היו 62 מצביעים בעד אישור ההסכם, 55 נגד ו-13 נמנעים.

עוד קודם לפרסום התוצאות טענה דיאמנד-יוסף כי טעתה במילוי הטפסים וכי הצביעה "נמנע" במקום "מתנגד" בשמה ובשם 12 האחרים אשר הצביעה עבורם. לטענתה, היא ביקשה להיפגש עם יו"ר האסיפה, אך הלה סירב לעסוק בנושא - ובעקבות כך היא פנתה במכתב ליו"ר קק"ל, ובו פירטה את דבר הטעות וביקשה לצרף את קולה לקולות המתנגדים. מכתב זה נותר לטענתה ללא מענה.

בעקבות כך הגישה תביעה למחוזי ובמקביל בקשה לצו מניעה זמני, לפיו הסכם העקרונות לא אושר. צו המניעה שהתבקש היה לתקופת הביניים, עד להכרעה בעתירה.

בית המשפט המחוזי נענה לבקשה והוציא צו מניעה, ועל כך ביקשה קק"ל לערער לבית המשפט העליון. השופטת מרים נאור, שדחתה את בקשת רשות הערעור, קובעת בהחלטתה כי השאלה המועלית היא שאלה רצינית הטעונה ליבון, וכי קק"ל לא סיפקה הסבר הגיוני לשאלה מדוע בחרה דיאמנד-יוסף להצביע בשמה ובשם יתר החברים שייפו את כוחה, הידועים כולם בהתנגדותם להסכם, בהימנעות.

עוד קובעת השופטת כי מאזן הנוחות נוטה לטובת דיאמנד-יוסף, שכן ההסכם המפורט איננו עתיד לבוא לאישור האסיפה הכללית של קק"ל אלא לאישור דירקטוריון קק"ל בלבד, ומשמעות הדבר היא כי ייתכן שבינתיים יספיקו קק"ל והמדינה לחתום על הסכם מפורט ולבצע את חילופי הקרקעות, שהם מעשה בלתי הפיך.

השופטת מציינת כי על-פי החוק ניתן לתקן תיקון סופר בהצבעה, וכי הדבר ניתן להיעשות בבית המשפט מכוח שני סעיפים שונים בחוק: האחד הוא חוק החוזים, והשני מכוח מסקנות מדיני החברות בישראל. (רע"א 6382/09).