זקנה (אבל אחרי מתיחת פנים)

אינטר. אינטר. אינטר. 3 שנים שאינטר מפרקת ורומסת את הליגה האיטלקית. האמת, קצת נמאס ■ אז אם יש משהו שיכול לעצור את ההשתוללות הזאת ואת השחצנות של מוריניו, אלה הקולות שמגיעים מכיוון טורינו

האם אחרי שלוש עונות רצופות שבהן הסרייה A נכנעת כמעט ללא תנאי לדומיננטיות של אינטר, עונת 2009/10 תביא איתה בשורה ואתגר אמיתי למועדון המילאנזי? זוהי השאלה המרכזית שמתחבטים בה בכדורגל האיטלקי, עם פתיחתה של הליגה אתמול (שבת).

שלוש האליפויות האחרונות שבהן זכתה אינטר הושגו תוך שליטה אבסולוטית וחסרת רחמים (בניגוד לזאת ב-2005/06, שהושגה על השולחן הירוק של הקאלצ'יופולי). ב-2006/07 זה נגמר עם פער של 22 נקודות מהמקום השני בתום העונה; בעונה שלאחר מכן הפער עמד על 3 נקודות בלבד, אבל רק בגלל ירידת מתח בחודשיים האחרונים ואחרי הובלה רצופה של הליגה מהמחזור השלישי; ואילו אשתקד החליפה הקבוצה על הקווים את רוברטו מנצ'יני בז'וזה מוריניו, וחזרה לרמוס כל מה שזז וסיימה את העונה עם 84 נקודות, רחוק מאוד מיובנטוס שהגיעה רק ל-74.

מבחינת יובנטוס, הרי שאוהדיה, שחקניה וראשיה יסכימו שכל שלוש השנים האחרונות לא באמת נחשבות. אפשר לסמן כוכביות גדולות על כל אחת מהאליפויות האחרונות של המתחרה הגדולה שלה, כי מבחינתם ליגה ללא יובה היא לא באמת ליגה שאפשר להתפאר כשאתה לוקח בה אליפות. בכל זאת, יובה היא המלכה הבלתי מעורערת של הסרייה A לתולדותיה עם 27 אליפויות, לעומת 17 בלבד לאינטר ולמילאן. "ב-2006/07 שיחקנו בסרייה B בעקבות פרשת הקאליצ'יפולי", הסביר הקיץ נשיא הקבוצה, ג'ובאני קובולי ג'יגלי. "ב-2007/08 השתקמנו מחדש בסרייה A, ב-2008/09 חזרנו להיות קבוצת צמרת משמעותית. העונה אנחנו מכוונים רק למקום אחד: אליפות".

למרות שהמשבר הכלכלי הוריד את תעשיית הרכב העולמית לגובה הג'אנטים, משפחת אניילי, בעלי פיאט, החליטה לפתוח את הכיס עבור קבוצת הכדורגל שכל כך מזוהה איתה. לטורינו הצטרף אחד מהשחקנים הבולטים בנבחרת ברזיל בגביע הקונפדרציות האחרון - פיליפה מלו שהגיע מפיורנטינה עבור 25 מיליון אירו. קו ההגנה חוזק עם פאביו קנאברו שהגיע בהעברה חופשית אחרי שסיים את החוזה בריאל מדריד. קנאברו כבר בן 35, הרגליים כבר לא זריזות כמו פעם והימים שבהם הוא ועמיתו לשעבר לנבחרת הלאומית, אלסנדרו נסטה, נחשבו לצמד הבלמים הגדול בעולם - הסתיימו.

אך כמו ש"חומת ברלין" דאג להזכיר השבוע בראיון ל"טוטוספורט" - "אין מחיר לעוצמה שלי, לביטחון העצמי שלי ולניסיון שלי". ועם כל הכבוד למלו וקנאברו, גולת הכותרת של הרכש העונה הוא דייגו, הברזילאי שהגיע מוורדר ברמן עבור 24.5 מיליון אירו, ואמור לספק את הברק בקישור ההתקפי במקומו של פאבל נדבד, שבגיל 37 פרש באופן סופי ומוחלט מכדורגל. יחד עם סוסים וותיקים ומוכחים כמו דל פיירו, בופון, קמורנזי ואמאורי, ביובנטוס מאמינים שהשנה אינטר סוף סוף תנושל מהכתר. בסך הכל הוציאה יובנטוס הקיץ 53.3 מיליון אירו - לא סכום היסטרי ביחס לגדולות של אירופה, אבל ביחס למצב באיטליה הקיץ מדובר בסכום עתק והשלישי אחרי אינטר (86.5 מיליון אירו) וגנואה (68.1 מיליון).

מוריניו? מחפש תשומת לב

גם מרצ'לו ליפי טוען שיובנטוס יכולה לעשות את זה. מאמן נבחרת איטליה הצית את הפרשה הכי מדוברת בכדורגל האיטלקי בשבוע שעבר לאחר שטען כי יובה היא המועמדת העיקרית מבחינתו לקחת את תואר האליפות. הדברים הבעירו את חמתו של מוריניו, שירה: "חשבתי שליפי אינטיליגנט. הוא עבר את הגבול, לא יכול להיות שמאמן לאומי יגיד דברים כאלו. דל בוסקה וקאפלו (מאמני נבחרות ספרד ואנגליה - ש.ב) לא היו מנסים לחזות מי תיקח אליפות במדינות שלהם, כי הם אינטיליגנטים".

ההתבטאות הזאת הרגיזה הרבה אנשים באיטליה. למשל את צ'זארה מאלדיני הגדול, לשעבר מאמן הנבחרת האיטלקית, שטען כי "מוריניו בסך הכל מחפש תשומת לב". גם אנשי התקשורת בחרו צד מאוד ברור. לא מפתיע בהתחשב בעובדה שהיחסים של המדיה עם מוריניו הגיעו לנקודת שפל בעונה שעברה, לאחר שהגדיר את יצירותיהם של העיתונאים כ"זנות אינטלקטואלית". מרקו אנסאלדה, כתב ה"לה סטאמפה", ביטל את דבריו של מוריניו והסביר כי "מוריניו מפחד מיובנטוס, והתחיל בלוחמה פסיכולוגית, כמו שהוא עשה לוונגר ופרגוסון בימיו באנגליה". ומרצ'לו ליפי? הוא הגיב עם צרור משלו: "למוריניו יש ניסיון רב. לגבי תכונות אחרות שחשובות למאמן, כמו כריזמה, הוא לא עדיף על פני המאמנים של יובנטוס ומילאן - צ'ירו פררה ולאונרדו".

דווקא הנקודה שהעלה ליפי לזכותו של "המיוחד" היא זאת שגורמת בסופו של דבר להערכות לפיהן יובנטוס ומילאן, ששתיהן עם מאמנים טירונים על הקווים - לא יצליחו לעשות את זה מול אינטר של השועל הפורטוגלי: לפררה יש קילומטרז' של 2 משחקים כמאמן ראשי בסרייה A, ללאונרדו 0.

זו רק אחת מהסיבות שבגינן שומרים באינטר על אופטימיות גבוהה, ולא חוששים מעזיבתו של השחקן מספר 1 שלהם בשנים האחרונות - זלאטן איברהימוביץ'. סמואל אטו, שכבש 126 שערים בחמש עונות בברצלונה, אמור, כך על-פי מוריניו, "לשדרג את המחץ ההתקפי". דייגו מיליטו הארגנטיני, שהפציץ 24 שערים בגנואה אשתקד, יצטרך לעזור לו בעניין הזה ולהשכיח את עזיבתם של החלוצים היעילים חוליו קרוז והרנן קרספו. לוסיו הברזילאי, שהגיע מבאיירן מינכן, יוסיף עומק לקו ההגנה.

מילאן? היתה קבוצה כזאת

ומי כנראה לא יהיו השנה בתמונת המאבק? מילאן, שאיבדה את קאקה אבל ויתרה על מציאת מחליפים ראויים, והשחקן הבכיר היחיד שהגיע אליה הקיץ הוא קלאס יאן הונטלאר מריאל מדריד. אין גם סיבה להניח שרומא תהיה זו שתזכה בסקודטו, אחרי קיץ שבו איבדה שחקן מפתח (אקווילאני שעבר לליברפול) ולא עשתה כלום בשוק ההעברות. הג'יאלורוסי שוב יאלצו להסתמך על הברכיים הבעייתיות והכואבות של פרנצ'סקו טוטי, ועל הברקותיו של המאמן המוערך לוצ'יאנו ספאלטי, אבל השנים האחרונות הוכיחו שזה ממש לא מספיק כדי לקחת אליפות.

לגבי מילאן, האובדן של ההיררכיה בעיר לאינטר היא כבר עובדה מוגמרת בכל הקשור לסרייה A. חמש שנים שהקבוצה לא זכתה באליפות, ובסך הכל עומד מאזנה על תואר אליפות אחד בעשור האחרון.

הליגה האיטלקית איבדה את היוקרה והזוהר שאפיינו אותה בשנות התשעים, וכבר מזמן לא נחשבת לליגה הטובה בעולם. גם העונה, עם עזיבתם של שני השחקנים הטובים ביותר בליגה, קאקה ואיברהימוביץ', קשה לראות את הסרייה A נותנת פייט לליגות של אנגליה וספרד. אבל אולי מאבק אימתני בין יובנטוס לאינטר יוכל להכניס קצת צבע לליגה שסבלה מחוסר תחרותיות בעונות האחרונות. אליפות של יובה תסמן את חזרתו של המועדון המפואר ביותר באיטליה אל מרכז הבמה; ואינטר? הפעם יש לה הזדמנות להיפטר סופית מכל הכוכביות שמנסים להדביק להישגים שלה.

קיץ של שפיות

למרות שעל פניו נראה שקבוצות הסרייה A נותנות פייט חזק מאוד לליגה הספרדית ולפרמיירליג מבחינת הוצאות על רכש, הרי שהמצב רחוק מלהיות כזה. 20 קבוצות הסרייה A אמנם הוציאו הקיץ סכום של 411 מיליון אירו על רכישת שחקנים (הליגה הספרדית 442 מיליון אירו, הפרמיירליג 421 מיליון) אבל כמעט כל הכסף מומן על ידי מכירת שחקנים. בסך הכל מכרו העונה הקבוצות האיטלקיות שחקנים ב-402 מיליון אירו - ובכך הפכו לשוק המכניס ביותר בכדורגל העולמי הקיץ ממכירת שחקנים.

התופעה הזאת של שמירה על איזון יחסי בין רכישת שחקנים למכירה, מתארת את המצב אליו נקלע הכדורגל האיטלקי ואת החזרה לשפיות אחרי שני קייצים פרועים למדי. 9 מתוף 20 הקבוצות בליגה הוציאו הקיץ פחות מ-10 מיליון אירו על רכש. ליבורנו הקטנה הוציאה 400 אלף אירו בלבד. כדי להימנע מרכש, רוב הקבוצות מילאו את הסגלים שלהן באמצעות השאלות שחקנים - 107 שחקנים הגיעו על תקן מושאלים מקבוצות אחרות. סמפדוריה, בניסיון נואש לחסוך, צירפה לסגל שלה 11 שחקנים בהשאלה. אפילו אינטר הגדולה שהובילה את מסע הרכש של הסרייה A עם הוצאה של 86 מיליון אירו על שחקנים, עוד נשארה עם עודף בכיס אחרי שהכניסה ממכירת שחקנים הקיץ סכום של 104 מיליון אירו.

בסך הכל הסתכם הקיץ של חמש הליגות הגדולות באירופה עד כה עם רכש בסכום של 1.5 מיליארד אירו, כאשר ההכנסה ממכירת שחקנים הסתכמה ב-1.21 מיליארד אירו.