בקרוב יציין העולם הפיננסי כולו את יום השנה לקריסת בית ההשקעות ליהמן ברדרס, הקריסה הגדולה בהיסטוריה שהפכה לסמל המשבר הפיננסי והכלכלי אשר טרם הסתיים עד היום. מי שמזוהים יותר מכל במשבר הנוכחי הם הבנקים בארה"ב, אשר מחקו מאות מיליארד דולרים בשל השקעותיהם הכושלות, השקעות שהובילו מנהליהם. הם נזדקקו לסיוע נרחב מהממשל האמריקני כדי למנוע התמוטטות פיננסית גלובלית ופיטרו עובדים רבים; אך שנה אחרי - מי יצא נשכר? מנהלי הבנקים, כמובן.
5 מנהלי הבנקים הבכירים שנזקקו לכספי הסיוע של משרד האוצר האמריקני (TARP) הרוויחו בחודשים האחרונים כמעט 90 מיליון דולר "על הנייר" בשל עליית ערכי מניות הבנקים. המנהלים מחזיקים באופציות להמרה למניות, כך שהראלי בשווקים שהביא לעלייה במניות הפיננסים, היטיב עם כיסם של מנהלי הבנקים.
את הנתונים מפרסם המכון למחקר מדיניות (The Institute for Policy Studies), מלכ"ר הפועל מהבירה וושינגטון. המכון הוציא דו"ח חדש תחת השם "ברוני החילוץ של אמריקה", בו נמתחת ביקורת נוקבת על "בועת התגמול למנהלים משנת 1994". כותבי הדו"ח מציינים כי "לא האמנו, גם ברגעים הציניים ביותר, שהמנהלים הבכירים באמריקה - במרדף שלהם אחר הכסף - יהיו מספיק פזיזים להביא את המערכת הפיננסי העולמית אל פי התהום".
במכון נסערים בעיקר מכך שמנהלי הבנקים ממשיכים להגדיל את הונם למרות ההחלטות הכושלות שקיבלו וחרף העובדה שהבנקים אותם הם מנהלים ככל הנראה קיימים היום הודות לסיוע הממשלתי שקיבלו. אם לא די בכך, אותם מנהלים פיטרו יותר מ-150 אלף עובדים כדי לחסוך בהוצאות, שעה שכיסם הפרטי ממשיך להתנפח.
ג'ון קבנה, ראש המכון, ממליץ לאמץ את הרעיון שהעלה הסנטור ג'ון מקיין בבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב: מנהל של חברה שקיבלה סיוע ממשלתי לא ירוויח יותר מנשיא ארה"ב - 400 אלף דולר בשנה. בנוסף, קבנה מנסה לקדם הצעת חוק שתקבע כי חברות יזכו להתמודד במכרזים ממשלתיים רק אם יחס השכר של המנהל הבכיר ביותר לשכר הממוצע של עובדי החברה לא יעלה על 100 ל-1.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
