בלקסטון: "מקווה להגדיל את הנוכחות בהיי-טק הישראלי"

בראיון בלעדי ל"גלובס" אומר איוון ברוקמן, בכיר בקרן הפרייבט אקוויטי מהגדולות בעולם, כי ישראל היא אחד השווקים המעניינים מבחינה טכנולוגית ■ הוא מזהה התאוששות בשוק הטכנולוגיה, אך עדיין לא גידול במספר הרכישות

את קרן הפרייבט אקוויטי בלקסטון כמעט ולא מכירים בישראל. מאחורי הקלעים עולה שמה מדי פעם, אם כמשקיעה פוטנציאלית או כמעורבת בגיוס או בייעוץ, אך ככל הידוע הקרן מעולם לא הייתה מעורבת בפעילות פיננסית בהיי-טק הישראלי. יתכן שזה עומד להשתנות כעת. בכנס ה-JOURNEY של ארנסט אנד יאנג בשיתוף "גלובס", שייערך בשבוע הבא, עתיד להשתתף איוון ברוקמן, מנהל בכיר בקבוצת הייעוץ לתחום המיזוגים והרכישות של בלקסטון, והסיבה לביקורו בישראל היא פשוט להגדיל את החשיפה המקומית לקרן.

"ישראל היא עדיין אחד המקומות המעניינים בעולם מבחינה טכנולוגית, ואנחנו מחפשים הזדמנויות להגדיל הקשר עם חברות ישראליות, ולסייע להן להתמודד עם המצב בשוק", אומר ברוקמן בראיון בלעדי ל"גלובס", שהוא גם ראיון ראשון של בכיר בבלקסטון לעיתונות הישראלית. "ישראל היא מקום בו אנו מקווים להיות בין המובילים בעתיד, וחלק מהסיבה שאני מגיע ומדבר בכנס, היא כדי להבליט את הנוכחות שלנו בישראל".

למרות הסימפטיה לשוק הישראלי, לבלקסטון אין כרגע כוונה לפתוח משרד מקומי, אלא רק להיות נוכחים ומוכרים יותר כאן, באמצעות הצוות של הקרן שנמצא במשרדיה בעמק הסיליקון או בלונדון. "יש חברות בישראל שיש לנו קשרים איתן, וכאלו שאנחנו מעוניינים להרחיב את הקשרים עימן", מסביר ברוקמן את המוטיבציה שלו לטווח הקצר. כמי שמייצג את תחום בנקאות ההשקעות להיי-טק, הוא יודע להגיד כי "בלקסטון מעורבת או הייתה מעורבת בעסקאות בישראל, אבל לא כאלו שכבר הגיעו לקו הגמר".

בלקסטון נחשבת לקרן הפרייבט אקווטי הגדולה בעולם, ומנהלת כיום כ-93 מיליארד דולר. למרבה ההפתעה, החברה שהוקמה ב-1985 על ידי סטפן שוורצמן ופיטר פיטרסון, התמסדה דווקא כחברת ייעוץ בתחום המיזוגים והרכישות. באמצע שנות ה-80 היה הגל הגדול הראשון של הרכישות הממונפות, ובבלקסטון החליטו להתרחב מעבר לעסקי הייעוץ והשתתפו בגיוס קרן השקעות. הקרן הצליחה, ובלקסטון הפכה יותר ויותר לקרן השקעות, בעוד שעסקי הייעוץ נדחקו הצידה.

סימני התאוששות - עוד לא שינוי מגמה

ברוקמן הצטרף לבלקסטון לפני כשנה, בהמשך לקריירה בת כ-15 שנה בבנקאות ההשקעות לתחום ההיי-טק בעמק הסיליקון ובוול סטריט. ברזומה שלו כבנקאי השקעות בגולדמן זאקס ובסיטיגרופ, אפשר למצוא כמעט את כל חברות ההיי-טק הגדולות - ממיקרוסופט דרך BEA ועד SafeNet. לצורך הפרופורציות, בלקסטון - ערב הצטרפותו של ברוקמן - יעצה למיקרוסופט בעסקת הענק עם יאהו, שלבסוף לא יצאה לפועל.

"השנה האחרונה הייתה לכל הפחות מאוד מעניינת", סבור ברוקמן. "בסך הכל, יש סימנים של התאוששות בשוק. בצד הייעוץ יש אופטימיות זהירה, שסביר להניח כי מבטאת את האופי של אנשי הטכנולוגיה, שמבקשים להיות יותר אופטימים מהמשקיעים שלהם. בכל מקרה, האקלים הכלכלי בשוק יהיה יותר חיובי משראינו עד עכשיו".

עסקי הייעוץ לתחום ההיי-טק של בלקסטון הם צעירים יחסית - כשנתיים בסך הכל. למרות הפעילות הגוברת בצד בנקאות ההשקעות, ברוקמן מסייג כי "בצד ה-M&A רואים גידול מסוים. יש המון דיונים ומשאים ומתנים שמתרחשים מאחורי הקלעים, אבל מעולם בקריירה שלי לא ראיתי מצב בו כל כך קשה לבצע עסקאות".

*יש סיכוי שנראה שינוי בקרוב?

"אולי, אבל קשה לי לדמיין מה הפרמטרים שיגרמו לזה להתרחש. אם נראה שיפור משמעותי בשוק ההנפקות הראשוניות, זה מסורתית גורם מניע בשיקולים סביב התזמון והשווי של חברות פרטיות. בטווח הקרוב אני לא רואה פרמטרים שישנו המגמה בשוק".

"יותר רציונאליות - יותר עסקאות"

בלקסטון עצמה הפכה לחברה ציבורית ביוני 2007. השנים 2006-2007 היו החגיגה הגדולה של קרנות הפרייבט אקוויטי, ובבלקסטון היו מעורבים בשנתיים האלו בכ-30 רכישות בהיקפים של כ-145 מיליארד דולר. הקריסה של השווקים הפיננסיים לקראת סוף 2007 הרסה את המסיבה. השווי של בלקסטון התדרדר במהירות, והחברה נסחרת כעת בכ-3.5 מיליארד דולר, כ-40% מהשווי בו הונפקה.

ברוקמן מעריך כי הבעיה הגדולה בעולם המיזוגים והרכישות היא השוויים. בעוד שבחברות הציבוריות השוק יכול לקבוע סדר גודל כלשהו, בחברות הפרטיות, ובעיקר בשוק הטכנולוגי, שווי הנכסים הוא עניין הרבה יותר סובייקטיב, והם תלויים בשאיפות ההנהלה והקרנות המממנות.

"צריך ששני הצדדים יהיו הגיוניים", טוען ברוקמן. "אם מחפשים בעסקה את הערך שהיה לפני כמה שנים, או אפילו שנה, הוא לא בהכרח משקף את הערך העכשווי. ההנהלה והקרנות צריכים להיות רציונאליים, להבין כי אולי יש להם חברה ומוצר מצוינים, אבל הסיכון להביא מוצר לשוק גדול מכפי שהיה מעולם. אולי גם סיבובי הגיוס בעבר היו בהערכה מנופחת. אם יהיו פרקטיים לגבי השווי, נראה יותר עסקאות".

המוטיבציה של ברוקמן להגדיל את מספר העסקאות בשוק היא ברורה. סגמנט הייעוץ הפיננסי של בלקסטון היה אחראי להכנסות של כ-83 מיליון דולר ברבעון השני של השנה, גידול של כ-15% לעומת הרבעון המקביל, ובסך הכל כ-20% מכלל הכנסות הקבוצה. הגידול בייעוץ לתחום ה-M&A הביא תוספת של כ-13 מיליון דולר ברבעון.

בלקסטון אינה מייעצת ל-IPO, אבל לברוקמן יש לא מעט לקוחות, או לקוחות פוטנציאלים, שבוחנים את האלטרנטיבות: "אני מאמין שנראה יותר ויותר חברות שיגיעו לשוק לקראת 2010, אבל זה בהחלט לא מה שהייתי קורא 'שוק יציב'".