האכיפה המשלימה של רשות ניירות ערך יוצאת לדרך

האכיפה המשלימה של רשות ניירות ערך יוצאת לדרך: שר האוצר, יובל שטייניץ, פירסם ערב החג את תזכיר החוק בנושא תשתית האכיפה המשלימה, שעיקרו אכיפה מינהלית, שיזמה רשות ניירות ערך.

האכיפה המינהלית תהווה השלמה לאכיפה הפלילית בתחום ניירות ערך, ומטרתה לאפשר אכיפה יעילה בשוק ההון באמצעות גיוון כלי האכיפה והתאמתם להפרות החוק השונות.

האכיפה המנהלית תאפשר להטיל סנקציות במקרים שעד כה נפלו בין הכיסאות, כגון מקרי רשלנות. היא תאפשר התאמה בין עוצמת הענישה לעוצמת ההפרה, כך שהשימוש בהליך הפלילי ייעשה רק במקרים המתאימים.

הטיפול בהפרות המינהליות ייעשה על-ידי ועדה מינהלית, שתוסמך להטיל על מי שביצע הפרה סנקציות שונות, לרבות קנס כספי והגבלת עיסוק לתקופה קצובה.

ניתן יהיה לטעון בפני הוועדה וכן לבקש ממנה לשמוע עדים. בשל האופי המינהלי של ההליך, המפר לא ייהנה מההגנות הנתונות לנאשם בהליך הפלילי.

הרציונל העומד מאחורי הפעלת מנגנון האכיפה המינהלית הינו שההליך הפלילי הינו מורכב, מסורבל ואיטי, ובמקרים רבים ההרשעה מתקבלת שנים רבות לאחר הגשת כתב האישום. בנוסף, יש קושי להוכיח את היסוד הנפשי הנדרש להרשעה פלילית. בצד זה, קיים כיום אפיק של הטלת עיצומים וקנסות אזרחיים, במקרים של הפרות שאינן מצריכות בירור עובדתי מעמיק.

בין שני הקצוות הללו יש שורה שלמה של מקרים שנופלים בין הכיסאות: מצד אחד, אין בהם יסוד נפשי כמו במקרה פלילי; מצד שני, נדרש להוכיחם ולקיים בהם בירור. הליך האכיפה המנהלית נועד לטפל במקרים אלה באמצעות ועדת האכיפה המינהלית.

הוועדה תדון בהפרות של חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות בנאמנות וחוק הייעוץ. היא תוסמך להטיל קנסות כספיים בהיקף משמעותי; לדרוש תשלום פיצויים לנפגעי ההפרה; לדרוש נקיטה של פעולות לתיקון ההפרה ולמניעת הישנותה; לאסור על כהונה בגופים מסוימים; להתלות רישיון או היתר למשך 3 שנים לגוף שנדרש לו רישיון או היתר, כמו בעל רישיון לפי חוק הייעוץ, מנהל קרן, נאמן או חתם; ולהטיל ענישה על-תנאי.

מנגנון נוסף שמציעה רשות ניירות ערך לקבוע במסגרת האכיפה המינהלית הוא הפסקת הליכים מותנית. יו"ר הרשות יוסמך להחליט שלא לפתוח בהליך מינהלי או פלילי, ובמקום זאת להגיע עם המפרים להסדר הפסקת הליכים מותנית.

משמעות ההצעה היא כי אם החשוד ימלא אחר ההוראות שיוטלו עליו במסגרת ההסדר - הוא לא יועמד לדין בשל המעשים שביצע. הסכמת החשוד להסכם האכיפה לא תיחשב כהודאה בביצוע עבירה או הפרה, ולא תשמש כראיה נגדו.

צעד אסטרטגי

בתזכיר שפירסם שר האוצר נכללת גם הצעה להחמיר באופן משמעותי את רמת הענישה בעבירות ניירות ערך: כך, למשל, בגין שימוש במידע פנים בידי איש פנים ותרמית ניתן יהיה להטיל על תאגיד קנס בגובה 5 מיליון שקל (לעומת מיליון שקל כיום), בעוד הקנס המירבי שיוטל על יחיד יישאר בגובה של כמיליון שקל; על עבירת שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים יוטלו עונש מאסר של 3 שנים (לעומת שנה כיום) וקנסות של 2.5 מליון שקל לתאגיד ו-500 אלף שקל ליחיד ליחיד (במקום 400 אלף לכל אחד מהם כיום).

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן, אמר על תזכיר החוק, כי "זהו אחד הצעדים האסטרטגיים המשמעותיים ביותר שנעשו לאחרונה בתחום האכיפה בשוק ההון".

לדבריו, "היעדרו של ההליך המנהלי ככלי אכיפתי היה עד היום אחד החוסרים המשמעותיים בסמכויותיה של רשות ניירות ערך, בהשוואה לרשויות מקבילות בשווקים המפותחים בעולם. הכלים שמעמיד תזכיר החוק יאפשרו לרשות ניירות ערך להתמודד ביעילות עם אתגרי האכיפה בשוק ההון בשנים הקרובות, תוך הפעלת סמכויותיה באופן מידתי והרתעתי. ההליך המנהלי בשום אופן לא יחליף את ההליך הפלילי - אלא נועד להשלים אותו ולתמוך בו ולחזק את מערך האכיפה בשוק ההון בישראל".