"יזמים צריכים לדעת שגיוס Seed נעשה יותר קשה"

לא לחינם הן מכונות חברות SEED, כלומר חברות הזרעים. יש להן את הפוטנציאל ונותר לראות אם בהשקיה נכונה הן יהיו לעשב שוטה או עץ אלון.

השוק המקומי הצליח פחות בגידול "נוקיות" ו"גוגלים" והרבה יותר בהצמחת זרעים לחברות מבטיחות, בדרך לקטיפתן על-ידי תאגידים גדולים. בעצם, עתידו של ההיי-טק הישראלי נשען במידה רבה ביכולת להמשיך ולגדל חברות קטנות, שיהפכו לאקזיטים.

אם לפני שנתיים מקורות המימון של היזמים בשלבים המוקדמים היו מגוונים, היום אלו מדולדלים יותר. הקרנות עברו לדפנסיבה עם בוא המשבר והן עסוקות בעיקר בחברות הפורטפוליו; אנג'לים עדיין מבצעים השקעות אבל פחות, וגם החממות לא מציעות תמיכה רחבה כבעבר.

חלק מהקרנות לא משכו ידן לחלוטין מהשקעות אלה, מאז תחילת השנה, סקויה, ג'נסיס, ג'מיני, גיזה ואחרות, ביצעו השקעות בודדות בחברות Seed, אבל גם שם הפעילות הצטמצמה. כך למשל ג'מיני ולייטספיד, שהקימו ב-2007 את המעבדה, גוף שהשקיע בחברות אינטרנט בתחילת דרכן, סגרו פרויקט זה.

מצגת לא מספיקה

דניאל כהן, שותף בג'מיני, שגם היה פעיל במעבדה, אומר שמדובר בתהליך טבעי של ימי משבר, כזה שקורה גם בארה"ב. לדבריו, "בתנאי שוק שבהם הגיוסים והערכות השווי יורדות, שלב ה-Seed פחות אטרקטיבי. עדיף לקרן להשקיע בחברה עם מוצר עובד מאשר להמר על כל הקופה".

*אז ג'מיני לא תשקיע יותר בחברות צעירות?

"בוודאי שכן. מתוך שבע השקעות שעשינו בקרן החדשה, לפחות ארבע הן כאלה".

*אז למה המעבדה נסגרה?

"כי הרגשנו שאין צורך באופרציה מיוחדת להשקעות האלה. המעבדה הייתה הצלחה. השקענו בשבע חברות, מתוכן חצי קיימות ושתיים הן 'חברות פגז'. ג'מיני תמשיך להשקיע בחברות כאלה".

*אז הכול בסדר?

"לא. יזמים צריכים לדעת שגיוס Seed נעשה יותר קשה. אפשר לגייס מקרנות כמו ג'מיני, אבל קל יותר אם לצוות יש מוצר או לקוח. קל להשקיע במשהו חי ובועט מאשר במצגת".

*היקפי ההשקעה ירדו?

"כן, המחירים ירדו בכל השלבים. סיבה נוספת לכך היא שגופים כמו Y קומבינטור הראו שאפשר להגיע להישגים בסכומים קטנים מאוד. למה לשפוך מיליון דולר, אם אפשר לפתח מוצר אינטרנטי בפחות מ-100 אלף דולר?".

*זה בוודאי לא משמח את היזמים הישראלים.

"יש כאן סוגיה מעניינת. בארה"ב רואים יזמים בני 20, שגרים עם ההורים והדרישות שלהם נמוכות. בישראל היזמים הם אחרי צבא ואוניברסיטה והדרישות והצרכים שלהם יותר גבוהים".

*כשהמשבר יחלוף, שוב נראה פריחה בהשקעות Seed?

"ללא ספק. כשהשוק יתהפך, כל המשקיעים שוב ירצו להיכנס בשלבים הכי מוקדמים".

*זרם העסקאות התדלדל?

"הוא אמנם לא דומה לשנת 2006, אז כל יום הופיע יזם עם רעיון לחברת Web 2.0. אבל, אם משווים למשבר הקודם, בוודאי המצב טוב יותר. יש אמנם דעיכה, אבל לא בעשרות אחוזים".

"Seed זה לא לקרנות"

ארז שחר, שותף בקרן אוורגרין, סבור שהמצב אינו כה גרוע. לדבריו, "כסף זורם לחברות צעירות, אלא רק שהוא מגיע יותר ממשקיעים פרטיים ופחות מקרנות".

*למה הקרנות נמנעות מחברות Seed?

"זה ההבדל בין זמנים טובים לפחות טובים. כשיש תחרות על עסקאות ויש יותר הון פנוי לעסקאות, הקרנות מחפשות דרכים להשקיע בחברות הכי מבטיחות בשלבים הכי מוקדמים. עכשיו זה לא המצב.

"אבל מעבר לכך חשוב להבין שהשקעות Seed זה לא משחק לקרנות".

*למה שהקרנות לא ייכנסו הכי מוקדם?

"כי בקרן של 200 מיליון דולר, קשה לנהל השקעות של 300 אלף דולר. הקרן יכולה לעשות הקצאה קטנה לשלבים המוקדמים, אבל זה לא הפוקוס".

*אז מי אמור לממן את החברות האלה?

"בריא שהשקעות Seed יגיעו מגורמים פרטיים, מחברים ומשפחה".

*הניסיון שלכם עם השקעות בחברות צעירות אכזב?

"בוודאי שלא. עשינו לא מעט השקעות Seed, חלקן הפכו להשקעות מלאות. באמימון, זיקביט וטבולה למשל, התחלנו עם השקעה של מאות אלפי דולרים והן משגשגות. גם נוקה TV התחילה כך, אבל לא הצליחה".

*כשייגמר המשבר, תחזרו ל-Seed?

"כן. השוק יהפוך ליותר תחרותי וכל הקרנות ישקעו בשלבים מוקדמים יותר. המצב לא קטסטרופה. מספר החברות שממונו מאז תחילת השנה דומה לממוצע. ההבדל הוא שהן מקבלות פחות כסף.

"זו אולי קלישאה, אבל חברות שצריכות להתמודד עם מימון קטן, עושות עבודה יותר טובה. זה עושה טוב לכולם כשחברות בשלב ה-Seed לא עוברות למשרדים מפוארים".