בקשה לייצוגית ב-284 מ' ש' נגד חב' הדלק על אופן אחסון מים מינרלים

לטענת התובע, בקבוקי המים אותם רכש בתחנות הדלק שבבעלות דלק, פז וסונול, מוקמו בסמיכות למשאבות התדלוק, באופן המעורר חשש כי אדי הדלק הנפלטים מהמשאבות חדרו את אריזות הפלסטיק למים עצמם, וכי כתוצאה מכך נחשף התובע לחומרים מזיקים

לבית המשפט המחוזי בת"א הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף של 284 מיליון שקל נגד חברות הדלק, בטענה כי הן פעלו בניגוד לדין בנוגע למכירת ואחסון מים מינרליים בשטח תחנות הדלק.

לטענת התובע, הנרי אלוש, בקבוקי המים המינראליים, אותם רכש עשרות פעמים בתחנות הדלק שבבעלות דלק, פז וסונול, מוקמו בסמיכות למשאבות התדלוק, באופן המעורר חשש כי אדי הדלק הנפלטים מהמשאבות חדרו את אריזות הפלסטיק למים עצמם, וכי כתוצאה מכך נחשף התובע לחומרים מזיקים.

לטענת התובע, באמצעות עוה"ד יוחי גבע ואמיר ישראלי, משרד הבריאות לא התיר לחברות הדלק לשווק דברי מזון ואריזות מים מינראליים בשטחי תחנות הדלק. זאת, משום ששיווק שכזה אינו עולה בקנה אחד עם הנהלים מתחום התברואה.

לדברי התובע, החברות ממקמות את בקבוקי המים בסמוך למשאבות התדלוק בניגוד להנחיות מפורשות מאת היצרן. כך למשל טען ד"ר נחמיה אשר, מנהל אבטחת איכות בחברת נביעות, כי אדי דלק עשויים לחדור לתוך הבקבוקים, ולפיכך נביעות מנחה את תחנות הדלק לאחסן מארזי מים הרחק מהמשאבות.

עוד נאמר בתביעה, כי פרופ' יוסף מילץ, ראש המעבדה לאריזה בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, קבע חד-משמעית, כי כל החומרים הפלסטיים מעבירים גזים ואדי דלק, וכך גם בקבוקי המים, והוסיף כי "אריזות פלסטיות לא אמורות לעמוד ליד משאבות דלק".

לדברי התובע, אדי הדלק מכילים חומרים המוגדרים כמסרטן ודאי ובקבוקי הפלסטיק אינם מהווים חסם מפני חדירת אדי הדלק למים המינראליים. הוא מאשים החברות בהתרשלות רבתי ובהפרת חובת הזהירות כלפי הצרכן ביחס לאיכות וטיב המוצרים והשירותים שהן מספקות, "כל זאת מתוך בצע כסף ונטילת סיכון על חשבון בריאותו של הציבור". טרם התקבלה תגובתן של דלק, פז וסונול. (ת.א. 2071/09).