"אין שום סתירה בין צמיחה ורווח לבין פגיעות סביבתיות"

כך אמר מנכ"ל שטראוס, גדי לסין, בכנס מעלה ■ אדם טבע ודין: "התחושה שלנו היא שמדינת ישראל עומדת בפתח מהפכה בכל הנושא של טיפול בפסולת ומיחזור"

"עם השנים, שטראוס הבינה, כיצרנית מזון, את הנזק שגורמים תהליכי הייצור. אם לא נעשה משהו, נתכסה בהררי זבל. אין שאלה של 'אם לעשות', אלא 'איך לעשות'".כך אמר הבוקר (ד') מנכ"ל שטראוס, גדי לסין, בכנס "מעלה", במסגרת פאנל "ישראל בלי פסול; ניהול פסולת כמשאב עסקי".

ציפי איסר, מנכ"ל אדם טבע ודין, שהשתתפה בפאנל גם כן, אמרה כי נכונות העסקים חשובה במיוחד לאור העקרון של "המזהם הוא המשלם", אבל הרגולציה חשובה גם היא - ולדבריה, יש לקחת אחריות לאומית וסביבתית. "התחושה שלנו היא שמדינת ישראל בפתח מהפכה בכל הנושא של טיפול בפסולת ומיחזור. במצב הנוכחי, 80% מהזבל הולך להטמנה, אך צריך להפוך את המספר: 80% צריכים ללכת למיחזור, בדומה לעולם המערבי".

"התמריץ הכלכלי תלוי בהיטל ההטמנה. בלי הפרדה במקור של זרם רטוב וזרם יבש זה לא יקרה. יש לחזק את הרשויות המקומיות. כמו כן, חוק אריזות חייב להיות על מנת לתמרץ את העסקים והציבור", הוסיפה איסר.

הציבור מוכן לשלם יותר על מוצר ירוק?

"תחום הצריכה הוא תחום חשוב, והבעיה היא שאנחנו רואים המון פסולת ומוצרי אריזה. בעניין הזה, הציבור, באמצעות הסברה נכונה, יכול להבין את החשיבות של מוצרים ירוקים. עשינו סקר לפני חקיקת חוק האריזות, ועלה כי 85% ענו שהם אכן יתקינו 3 או 4 פחים להפרדת פסולת אם הם יידעו שיש תשתית מתאימה. 78% מהנשאלים יהיו מוכנים לעבור לשימוש באריזות גדולות על מנת להנמיך את נפח הפסולת. תרבות הצריכה גובה מחיר, שיש להתמודד איתו", המשיכה איסר.

"קייימת פרדיגמה שיש לשבור אותה: אין שום סתירה בין תוצרת עסקית, צמיחה ורווח לבין פגיעות סביבתיות. אם ניקח את כל הגורמים לשיתוף פעולה, כולם ירוויחו מזה. בכנות, לא ממוטיבציה של איכות הסביבה, אלא כתוצאה מעלויות אנרגיה, שטראוס השקיעה מעל 20 מיליון שקל בפרויקטים של הפיכת פסולת לאנרגיה. פתאום הוכחנו לעצמנו שכשאתה לוקח קליית פולי קפה ואתה מצליח, בהשקעה של 11 מיליון שקל עם החזר השקעה של פחות מ-3 שנים, להפחית את צריכת האנרגיה ב-40%, אזי הכל אפשרי", הוסיף לסין.

בהתייחסו לסוגיית חוק האריזות, אמר לסין: "אנחנו, בהתאחדות התעשיינים, הרמנו את הכפפה והבנו שהמהלך הזה דורש שילוב ידיים עם הרבה גורמים, כולל המשרד להגנת הסביבה. מדינת ישראל נמצאת בפיגור של שנים רבות בנוגע לאיכות סביבה, אין להשוות את עצמנו לאירופה וארה"ב. אנחנו, את הפרויקט הזה של חוק האריזות, לוקחים קדימה, וחברנו עם חברה בלגית מובילה. כדי להצליח להרים את המשימה הלאומית הזאת, צריך לרתום את כל הגורמים, כולל חינוך כבר מגני הילדים ובתי הספר. הם לא יסלחו לנו אם לא נעשה את זה".

"חוק אוויר נקי הוא דוגמה טובה לשיתוף פעולה בין הגורמים העסקיים וגורמי ממשלה. התאחדות התעשיינים קודם כל התנגדה לזה. החוק ייכנס לתוקף עוד כשנתיים והוא שונה מהנוסח המקורי של אדם טבע ודין כי גם אנחנו התפשרנו. אני חושבת שבסה"כ הפערים לא כל כך גדולים בין הגורמים", אמרה איסר.

"באווירה אופטימית זאת - בואו נדבר פחות ונעשה יותר", סיכם לסין.