תיקי ההשקעות הניבו מתחילת השנה תשואה של 16%-52%

לאחר המשבר הגדול שחווה שוק ההון הגלובלי, שבא לידי ביטוי גם בתשואות חלשות של 0.2% עד תשואה שלילית של 51%, הצליחו כל התיקים המנוהלים למעט אחד להחזיר למשקיעים את הפסדי 2008 ואף ייצרו עבורם תשואה חיובית מצטברת.

ממדד מנהלי התיקים של קלי שוקי הון, בניהולו של אבי מנדה, עולה כי ספטמבר הוא חודש חזק נוסף שהאיר פנים למנהלי התיקים. לפי המדד, המקיף כ-80% מתעשיית ניהול התיקים בישראל, בספטמבר הניבו מנהלי התיקים תשואות של 1.5%-3.6% במסלולים השונים. ומתחילת 2009 ייצרו המנהלים תשואה של 16.2%-58.7%.

המסלול הסולידי: 16.2%

תשואה יוצאת דופן רשמו המנהלים במסלול הסולידי ביותר, שאינו כולל רכיב מנייתי כלל. עד כה השנה הניבו המנהלים במסלול זה תשואה של 16.2%, בעיקר בזכות התאוששות שוק האג"ח הקונצרניות בחודשים הראשונים של השנה. מנהלים במסלול זה הם היחידים שהניבו למשקיעים שלהם תשואה חיובית אך סמלית, של 0.2% בממוצע, גם ב-2008.

כאמור, כל המסלולים החזירו למשקיעים את הפסדי 2008, מלבד המסלול האגרסיבי ביותר, של עד 100% מניות. במסלול זה, בו רמת הסיכון היא הגבוהה ביותר, רשמו המנהלים תשואה של 58.7% בתשעת החודשים הראשונים של השנה, אך הם עדיין רחוקים בכ-13% מהחזר מלא של הפסדי 2008.

כמו כן, העליות בשווקים השנה הקטינו במידה ניכרת את סטיית התקן של המסלול הזה מ-6.78 אשתקד 4.09 לספטמבר.

פוזיציה מקסימלית במניות

מנדה מציין כי על רקע העליות בשווקים השנה, המשיכו מנהלי התיקים גם בספטמבר להגדיל את הפוזיציות שלהם במניות, והן היום מתקרבות ל-85%-90% ממגבלת ההשקעה האפשרית במניות. מנדה מסביר כי זהו הגבול העליון של ההשקעה במניות, שכן מרבית המנהלים מותירים טווח נוסף לעליית הערך האבסולוטי של הרכיב המנייתי, שנוצר מעליית שערים בבורסה.

"מסיבות טקטיות, המנהלים אינם מחזיקים בדרך כלל את מלוא הפוזיציה במניות, כדי שלא לעבור את החשיפה המקסימלית אליהן", הוא מסביר.

עוד ניתן ללמוד ממדד מנהלי התיקים הוא על השינוי האסטרטגי שמבצעים מנהלי התיקים בחודשים האחרונים ברכיב האג"חי. לדברי מנדה, המנהלים הפכו להיות הרבה יותר סלקטיביים, והם פחות נשענים על סלי איגרות חוב למיניהם. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא המרווחים הקטנים שבין איגרות חוב איכותיות לאיגרות ממשלתיות.

אחד הדיונים המעניינים ביותר בשוק לאחרונה סובב את סוגיית ההשקעה באיגרות צמודות מול השקעה באיגרות שקליות, בצל חוסר הוודאות לגבי מגמת האינפלציה בשנה הקרובה. על פי מנדה, למנהלי התיקים יש הטיה לעבר איגרות החוב הקונצרניות, אך זו נובעת מכך שמרבית איגרות החוב הקונצרניות הקיימות הינן צמודות מדד. על רקע המדד האחרון, שהיה שלילי, ייתכן ומדובר בהחלטה שגויה של המנהלים. מנדה מציין כי מרחב התמרון היחיד שקיים עבורם בתחום הוא באג"ח הממשלתיות.

גידול ברכיב המניות הזרות

מגמה נוספת שבולטת בניהול התיקים בחודש האחרון הוא העלאה נוספת של הרכיב הזר באפיק המנייתי. לדברי מנדה, כ-10%-15% מהרכיב המנייתי בתיקים מופנה כיום לשוקי חו"ל, כתוצאה מהעליות החזקות בשוק המקומי, וככל הנראה, מתוך אמונה של המשקיעים כי הוא מיצה את רוב המהלך החיובי.

למנהלים המקומיים, מדגיש מנדה, הטיה ברורה להשקעה בישראל, "ויש לכך הצדקה לאור התשואה שהניב השוק והסיכון הנמוך הטמון בו". עיקר החשיפה לחו"ל, לדבריו, מבוצעת דרך קרנות נאמנות ותעודות סל.