"תוכנית עסקית היא כמו נקניק: רק מי שלא יודע איך עושים מוכן לאכול אותה"

השאלה הגדולה בעולם האינטרנט היא זו של המודל העסקי. למרות הערכות השווי הנדיבות לחברות בתחום - כמו 15 מיליארד דולר לרשת החברתית פייסבוק או יותר ממיליארד דולר לאתר המיקרו-בלוגינג טוויטר - לא ברור כלל איך הן ייצרו הכנסות גבוהות מהשירותים שהן מספקות, שלא לדבר על רווחים. הטענה המרכזית נגד החברות הללו היא שהן מייצרות אולי טראפיק רב - תנועה מסיבית של גולשים - אבל לא קל יהיה לתרגם את זה לכסף.

"גם לגוגל לקח שלוש שנים למצוא מודל עסקי נכון", אומר איש העסקים ד"ר יוסי ורדי בראיון מיוחד ל"גלובס", "ואני מאמין שפייסבוק וטוויטר יצליחו. אני מאמין שאם יש לחברה טראפיק, היא תצליח למצוא את המודל העסקי, ואם לא - היא לא תצליח".

ורדי, שמושקע בעשרות חברות אינטרנט ישראליות, כבר מכר בעבר חברה בדיוק לפי הנוסחה שלו להצלחה - מיראביליס שפיתחה את תוכנת המסרים המיידיים icq ונמכרה ל-AOL ב-407 מיליון דולר. המכירה בוצעה לפני 12 שנה, כשהחברה עדיין לא רשמה ולו דולר אחד בשורת המכירות, אך היו לה 11 מיליון משתמשים.

שווי של מיליארדי דולרים לחברות שלא מצליחות להרוויח לא נראה לך מוגזם?

"בכלל לא. אם אני רואה חברה עם כל-כך הרבה תנועה ומשתמשים, אני ישר מתלהב. מבחינתי זה הכלי, וההכנסות יגיעו אחר כך. מצד שני, אני לא טוען שהאמת נמצאת אצלי. גם אני יכול לפספס".

אז תוכנית עסקית היא דבר מיותר?

"אני לא קורא תוכניות עסקיות. מבחינתי, זה תת-סקטור בענף ספרות המדע הבדיוני. אולי צריך לקרוא לזה ספרות מדע בדיוני-נומרולוגי. המשותף לתוכנית עסקית ולנקניק זה שרק אנשים שלא יודעים איך הם נעשים מוכנים לאכול אותם".

ורדי מציין, כי מה שמעניין אותו בהשקעות זה בעיקר היזמים, הרקע שלהם ומידת הכישרון שלהם. "אני אוהב להיכנס ממש בהתחלה, כאשר רמת הסיכון ואי-הוודאות גבוהות, אבל מצד שני, מתוך הכאוס פורצים דברים יוצאים מן הכלל. לפעמים פורצים דברים פחות יפים, לפעמים הם מצליחים ולפעמים לא, אבל זה השלב שאני אוהב. אני מתעניין בעיקר במוצרים שפונים למשתמש הסופי באינטרנט או בטלפונים הסלולריים".

קריסת ליהמן ברדרס, שהובילה להאטה בענף ההשקעות בסטארט-אפים, לא מנעה מורדי להמשיך ולהשקיע. בשנה האחרונה הוא נכנס להשקעה ב-7 חברות חדשות, "ובחלק גדול מהן יש לי גם תקוות גדולות", הוא אומר. בין ההשקעות שורדי מעורב בהן נמצאות גם החברות פרינג וסמנטינט. "ההשקעות שלי הן הימור או השקעה בתעשייה כולה, לא רק בחברות ספציפיות, ואני חסיד גדול של תעשיית האינטרנט הישראלית".

אתה משקיע מעורב או שאתה שם רק את הכסף וממתין לתוצאות?

"יש לי עורך דין שמגיש לי פעם בחודש דו"ח מפורט ועב כרס על כל החברות שבהן אני מושקע, שני עמודים לחברה. אני יודע מה מצבה של כל חברה. הפורטפוליו שלי הוא שילוב של משק עזר, שמסייע ליצירת הכנסה, וגינת נוי, שמטפחת את הערך האסתטי וההנאה. אני לא רוצה להפסיד כסף, אבל זה באמת לא רק כסף. זה נותן לי סיפוקים בהרבה מאוד מישורים".

ורדי מאמין כי המציאות הישראלית לא מתאימה בהכרח ליצירת חברות בסדר גודל של נוקיה. "לא כולנו שואפים שתהיה פה נוקיה ישראלית", הוא אומר. "המודל הישראלי, שבו הרוב מעדיפים להיות יזמים ולא לעבוד בחברות גדולות, הוא מודל נכון, נהדר ויחיד במינו. חברות גדולות באות לפה כדי לראות את הפלא הישראלי, הן רוצות את מה שיש לנו".

לדבריו, סיסקו ואינטל הן הדוגמאות הנכונות עבור ישראל - חברות שנרכשו על-ידי חברות זרות והמשיכו את הפעילות שלהן מהארץ. "אני לא רומז שצריך רק חברות קטנות, אבל מה שמתאים לרוח הישראלית זו הקומבינציה של חברות קטנות. עובדה, ניסינו אחרת, ניסינו לבנות חברות גדולות, אבל חוץ מטבע ומאמדוקס לא הצלחנו. זה עניין של סטטיסטיקה".

ורדי אחראי, בין היתר, על הבאה לישראל של אושיות אינטרנט בהן סרגיי ברין, מייסד גוגל; ג'ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה; ומקס לווצ'ין, ממייסדי PayPal. "אני לא משתמש בכלים החברתיים כי אני לא עומד בכמות הפניות האדירה. אבל המדיה החברתית היום היא שיקוף של מה שראינו כבר בימי ICQ - הרובד האמוציונלי הוא זה שמניע את האינטרנט. המדיה החברתית שינתה את האינטראקציה בין האנשים - זה ארגז כלים סוציולוגי".

אפשר להעריך את מידת הפגיעה של המשבר בתעשיית האינטרנט בישראל?

"קשה לי להתייחס למשבר, שכן אני משקיע בחברות ממש בתחילת דרכן, שייקח להן 3-5 שנים להגיע לבגרות, אם בכלל. משבר של שנה וחצי לא נכנס אצלי למשוואה, אלא רק בצורה שולית. זה נכון שקשה יותר לגייס כסף, אבל זה לא בלתי אפשרי - מצב של משבר הוא זמן טוב להשקעה".