"המיתוס שתעודות סל הן הצורה לנהל השקעות הולך להתרסק"

אלטשולר שחם הינו אחד מבתי ההשקעות שבלט בישראל בשנה האחרונה בפרט ובשנים האחרונות בכלל בביצועיו החזקים בין הגופים המוסדיים בישראל. זאת כאשר השיג תשואות עודפות הן ביחס למדדי השוק והן ביחס למתחריו בתחום ההשקעות באג"ח כמו גם בתחום ההשקעות במניות. על רקע זה נפגשנו עם מנהלי החברה גילעד אלטשולר ורן שחם אשר אחראים לניהול נכסים בשווי של כ-13.5 מיליארד שקל, וניסינו להבין מה הם הגורמים המייחדים את הצלחתם.

על מנת להבין על מה מדובר, נציין כי בשנה האחרונה השיגו קרנות האג"ח ללא מניות של החברה תשואה של כ-40% לעומת תשואה של 18.5% במדד האג"ח הכללי ובעשור האחרון הצטברה התשואה באפיק זה ל-105.8% לעומת 89.5% במדד האג"ח הכללי. קרן סופה מניות של החברה השיגה בשנה האחרונה תשואה של 65.2% בעוד שמדד ת"א 100 השיג מתחילת השנה תשואה בשיעור 48.3%, כאשר בעשור האחרון (הכולל גם שנתיים של תשואות שליליות) הצטברה התשואה באפיק זה לכ-200% בעוד שמדד ת"א 100 יצר למשקיעים בו או העוקבים אחריו תשואה של 133%, פער מצטבר עודף של לא פחות מ-67%.

אחד הגורמים המרכזיים שמציינים השניים הוא התרחבות ההשקעות של החברה אל מעבר לגבולות ישראל ושיעור ההשקעה הגבוה יחסית לגופים האחרים בחו"ל כבר מזה מספר רב של שנים. "אם אנחנו חושבים שלא נכון ואף מסוכן לחשוף את העמית הישראלי להשקעה בסדר גודל של 90% בארץ, אז אנו מרשים לעצמנו לחשוב מחוץ לקופסא, אנו מוכנים להיפרד מהקונצנזוס למרות שלפעמים זה לא פופולרי והגופים האחרים לא חושבים ופועלים כך" אומר גילעד אלטשולר ומוסיף, "אנחנו לא מסתכלים רק על ארה"ב אלא גם על שווקים מתעוררים כמו ברזיל, סין, הודו, אך לא רק עליהם" ומציין שישנן לחברה השקעות הן באקוויטי והן בחוב קונצרני או ממשלתי במדינות כמו נורווגיה ויוון.

"כיום כ-35% מהכספים אותם אנו מנהלים מושקעים בחו"ל לעומת הגופים האחרים בישראל שאחוזי ההשקעה המקסימליים שלהם בתחומי ההשקעה בחול מגיעים ל-13%", וזאת למרות שכיום אין מגבלה רגולטורית להשקעה בחו"ל. פעם היו הטבות מס משמעותיות להשקעה בארץ אך כיום זה לא קיים, ההבדלים בעלויות כמו עמלות בין ההשקעה בארץ ובחו"ל זניחות.

ההשקעות בחו"ל מגודרות מבחינה מטבעית, כך שהתנודות בשערי המט"ח אינן משפיעות על התשואה. נקודה משמעותית נוספת להחלטת החברה לפעול במידה רבה בחו"ל היא רמת הסחירות הגדולה המאפיינת שווקים אלו, כך שביצוע פעולות בהיקפים גדולים לא משפיע אל מחיר המניות, זאת בשונה מהמצב בשוק המקומי בו פעמים רבות נתקלים הגופים המוסדיים בסחירות דלה ובהטיית מחירים אגרסיבית לאור ביקושים והיצעים המוזרמים לשוק, מציינים השניים.

נקודה נוספת שמציינים אלטשולר ושחם היא כי הם אינם משקיעים ואין להם עניין להכנס לפעילות במכשירים עוקבי שוק כגון תעודות או קרנות סל "אין לנו עניין במה שלא דורש ידע ושכל. לדעתינו אין צורך לקיים בית השקעות על מנת להחזיק מוצרי מדף. אנחנו מנסים להתנהל כבוטיק להשקעות - אנחנו מנסים למכור לשוק את הידע, השכל, הניסיון והמיומנויות שלנו". ומציינים כי "חלק גדול מאוד מהשוק הולך כיום לכיוון תעודות הסל העוקבות אחרי ביצועי השוק - אנחנו לא מכוונים לשם. אנחנו שואפים להכות את השוק והשיג ללקוחותינו תשואות גבוהות יותר. אנחנו במצב מצויין מבחינה זו - הצלחנו להכות את כל המדדים במהלך 8 השנים האחרונות". אלטשולר מדגיש כי "המיתוס שתעודות הסל הם הצורה הנכונה לנהל השקעות - הולך להתרסק. הציבור נכנס כמו עדר להשקעות עוקבות אינדקסים ונוצר מצב שהשוק למעשה פועל על פיהם ולא להיפך - דבר שיוצר עיוותים גדולים בשוק".

כדוגמא לאופן החשיבה העצמאי שנהוג בבית ההשקעות אומר אלטשולר "כבר לפני שנתיים החלטנו ליישם מדיניות של השקעה באגרות החוב הארוכות על רקע השיפוע התלול שנוצר בעקום התשואות, לעומת זאת בבתי ההשקעות האחרים שם מונעים מתרבות העדר, מפחד ומהצורך להיות דומים למתחריהם בשוק המקומי המשיכו להשקיעו באג"ח בטווח הזמן בינוני. הבחירה שלנו להיכנס להשקעה זו מוקדם מהאחרים היא שהובילה אותנו לרמות תשואה טובות יותר". בהתייחסם לתיק הממוצע אותו הם מנהלים אומרים אלטשולר ושחם כי "ההשקעה השכיחה שלנו כוללת השקעה של כ-25% במניות ו-75 באג"ח".

מזה שנים מספר נושא בית ההשקעות את דגל המאבק הירוק בין בתי ההשקעות בארץ ואף הנפיק קרן נאמנות המשקיעה בחברות הפעילות בתחומי איכות הסביבה, על כך אומר שחם "בנוסף מייחדת אותנו הבחירה בהשקעה בחברות "ירוקות" מתוך אמונה כי העולם וחוקי הרגולציה והאכיפה העולמיים צועדים לכיוון זה. חברות שלא יתאימו עצמן לדרישות פשוט לא יהיו קיימות. אנו מכוונים את השקעותינו לחברות שכן מבינות את החשיבות של ההגנה על הסביבה גם בטווח של עשרות שנים קדימה".

על מנת להרגיש מעט מהלך הרוח המאפיין את החברה בתחום השקעות האקוויטי מציינים השניים כי בין היתר משקיע בית ההשקעות בחברות הפועלות בתחום הסחורות, הכריה, המחצבים ונפט אשר מתאימות להשקעה בעיתות משבר כמו גם בעיתות אינפלציה. כמו כן משקיעים בחברה בחברות טכנולוגיה הפועלות בחו"ל וכדוגמא מציינים את סיסקו, כחברה מובילת שוק בעלת פריסה עולמית הנהנית מיתרון יחסי בשווקים הצומחים בעולם. השניים מציינים כי הם מבחינים גם בתוך סין בין החברות השונות, למשל פטרו צ'ינה בה משקיעים כבר רבים מגופי ההשקעה בעולם, נסחרת בשווי גבוה, לעומת זאת חברה כמו ביידו (המכונה גם בסלנג גוגל הסינית), או חברות אינטרנט סיניות אחרות עדיין לא מימשו את מלוא הפוטנציאל הטמון בהן. "אין שום הצדקה להשקיע רק בחברות ישראליות כיום כאשר בעולם קיימות חברות בעלות יתרונות יחסיים גבוהים יותר".

השוק אינו חסין ממשברים

על המשבר איתו מתמודד השוק בשנתיים האחרונות ועל העתיד הצפוי לנו אומר אלטשולר: "השוק אינו חסין ממשברים, אנו נראה עוד משברים ועדיין, לא צריך להספיד את ארה"ב בפרט או את הכלכלה העולמית בכלל. המשברים הגדולים תמיד קורים כשלא מצפים להם, כמו שקרה במשבר האחרון שהיה משבר אמון כולל במערכת הפיננסית שעד אז נחשבה לחסינה", על הציפיות להעלאת ריבית בעקבות ההתחממות בפעילות הכלכלית אומר אלטשולר "השוק מכין את עצמו לכך ולכן התגובה להעלאות הריבית שצפויות להתחדש גם בארה"ב בשלב כלשהו תהיה מתונה יחסית".

על שוק ההנפקות שהתחמם לאחרונה בארץ למרות הבעיות הגדולות בהחזרי חוב איתן מתמודדות היום לא מעט מן החברות, כשהבולטת שבהן היא אפריקה ישראל, אומר אלטשולר "כל מנהל השקעות צריך לחשוב איפה הוא רוצה להשקיע" ומציין כי מרבית ההנפקות שהיו לאחרונה בשוק היו איכותיות כאשר היקף ניכר מהן היו גיוס הון באמצעות הנפקת שטרי הון ע"י הבנקים וכן מציין הנפקות גדולות נוספות היו בתחומי התקשורת. הנפקות אלו היו ברובן מגובות בביטחונות כגון מניות, כמוכן ישנן הנפקות שבוצעו ע"י חברות יציבות עם תזרימים חזקים, "כמעט ולא היו עד כה הנפקות של חברות חלשות כפי שראינו לפני פרוץ המשבר".

אחד מבתי ההשקעות היחידים שיכולים לרכוש בתי השקעות

לאחרונה התרחשו באלטשולר שחם מספר שינויים ובהם ההתמזגות עם חברת ההשקעות פרפט, וכניסה של משקיעים חדשים לחברה. בהתייחס לכוונות החברה לעשות שימוש בכספים שנכנסו לחברה בעקבות כניסת חברת ההשקעות שירז כמשקיע בחברה לאחר שרכשה 20%-25% מאלטשולר שחם לפי שווי של 240-300 מיליון שקל (הנוסחה המדויקת תיגזר מהפעילות במהלך השנתיים הקרובות) אומרים השניים כי הם רוצים לעשות משהו עם הכסף, שמסתכם בכ-60 מיליון שקל, אך טרם החליטו מה. השניים מציינים כי כיום אין מספיק בתי השקעות אותם ניתן לרכוש בשוק הישראלי, בו כבר היו כמה מיזוגים, אבל מציינים "כיום אנו אחת החברות היחידות במשק שעוד מסוגלות לקנות בתי השקעות אחרים בשוק מאחר וחלק גדול מבתי ההשקעות כבר הגיע לסף מגבלת הרכישה הרגולטורית". עוד מעריכים השניים כי לגופים הקטנים בארץ שמנהלים 1-2 מיליארד שקל יהיה קשה לשרוד בתנאים הרגולטוריים הנוכחיים בארץ. בהתייחסם לשינויים הפנימיים בארגון הם אומרים "כיום יש לנו עשרות קופות ואנו מתכוונים להתאים עצמנו גם לגישה הרווחת במשרד האוצר ולצמצם את מספר קופות, בכוונתנו לאחד בין קופות ובכך לפשט את כל המנגנון התפעולי ולהקל על העמיתים".