השוער שוויתר

מה גרם לרוברט אנקה, שוער נבחרת גרמניה ו"איש אהוב ונערץ", להתאבד על פסי רכבת?

6:25 בערב, ערב גשום בצפון גרמניה. ליד פסי הרכבת סמוך לפאתי העיירה נוישטאט, עומד רכב שטח שחור של מרצדס. לנהג המשנה הצעיר של הרכבת המאספת הדו-קומתית, ה"רגיונאל אקספרס" מברמן להאנובר, נדמה שראה באור הפנסים אדם על הפסים. ואם כך, ייתכן שהרכבת הדוהרת עם 160 קמ"ש פגעה בו למרות בלימת החירום. הוא מזעיק את המשטרה.

ב-19:35 הודיע לאתר "הבילד" מרטין קינד, נשיא מועדון האנובר 96, ששוער הקבוצה רוברט אנקה מת. הסימנים אכן מצביעים על התאבדות. דובר משטרת הנובר, שטפן וויטקה, עולה לשידור בערוץ הספורט הגרמני, על רקע תמונות ארכיון של השוער כשהוא מזנק, מתאמן, זורק כדורים, מתבדח עם ילדות. "אני רק רוצה להוסיף, כשאמרתי 'אנקה שלנו' איננו, התכוונתי לכך", אומר וויטקה. "כולנו אוהדים של הספורטאי הסימפטי והאדם המדהים הזה, איש אהוב ונערץ". לא בדיוק אופייני למשטרה הגרמנית, השתפכויות כאלה. ובטח לא לאנקה המאופק, שאיש לא יכול היה לנחש את מה שקורה בתוכו.

שוער העונה

את הקריירה כשוער החל אנקה בעיר הולדתו ינה, במזרח גרמניה דאז. ב-1995 עבר למינשנגלדבאך, ובגיל 21 יצא לחו"ל, והספיק לעבור בבנפיקה, ברצלונה, פנרבחצ'ה וטנריפה. ב-2004 הוא חזר לגרמניה, ובהאנובר הפך במהירות לעמוד התווך של הקבוצה האפורה ולשחקן האהוד ביותר על האוהדים. למרות פציעות קשות, הוא נבחר על ידי שחקני הבונדסליגה שלוש פעמים כשוער העונה.

הטרגדיה הגדולה של אנקה נחתה עליו בדיוק כשהתחיל להצליח. ב-2006 נודע שלארה, בתו בת השנתיים, סובלת ממום מולד בלבה. אנקה נלחם עבור מודעות והתרים לחקר המחלה. ביוני באותה שנה הסביר לטלוויזיה שבתו נמצאת רוב הזמן במחלקה לטיפול נמרץ מפאת הניתוחים והטיפולים. בספטמבר הסתיים המאבק של בתו בהפסד ידוע מראש.

אחרי זמן קצר שב אנקה לעמוד בין הקורות. ב-2006 צורף לסגל הנבחרת הגרמנית ובמארס 2007 ערך הופעת בכורה כשוער הבכיר. במאי השנה אימץ הזוג אנקה תינוקת בת חודשיים, ונראה היה כי דרכו שוב צולחת. חוץ מהיותו סמל ומודל לחיקוי בהאנובר עקב פעילותו החברתית, נודע אנקה ברחבי גרמניה כלוחם להגנת בעלי חיים, שרבים מהם אסף לחווה שרכש הזוג ליד נוישטאט. לפני שמונה שבועות הוא חלה, ואיש לא הצליח לגלות במה. הוא התאושש ושב לשני משחקים, אך החמיץ בדרך ארבעה משחקי נבחרת ויצא מהסגל.

ברחבי גרמניה ספדו לו, בברצלונה עמדו לדקת דומיה לפני משחק הגביע. אלפי אוהדים עלו רגל לאצטדיון והניחו נרות, פרחים וצעיפים לזכרו אל תוך הלילה. "הוא היה אדם רגיש וצנוע" סיפר עליו עורך הספורט של ערוץ החדשות NTV. בכלל, הוא היה אהוב על עיתונאים: שקט ורהוט, כדורגלן שחשב וניסח בתשומת לב את דבריו, לא מכונת קלישאות כמקובל.

השוער הלאומי בן ה-32 החליט שהוא לא יכול להיאבק יותר, שהוא מפסיק להיות חזק.