בנק לאומי יצא לשופינג: משקיע 100 מיליון דולר בתוכנות לתחום הפיננסים

השוק הבולט ביותר בו צפויות להתבצע הגדלת הוצאות בתחום המחשוב הם הבנקים, שרובם נמצאים - עקב אילוצים יותר מאשר מתוך בחירה - על סף שדרוג במערכות בליבה שלהם.

ל"גלובס" נודע כי בנק לאומי החל במהלך הצטיידות הכולל תוספת של 100 מיליון דולר מעבר ל-100-150 מיליון דולר אותם הבנק כבר הוציא בשנים האחרונות.

הבנק נמצא זה כעשור במהלך כללי לשדרוג מערכות המחשוב שלו. בשנת 1999 יצא עם פרויקט חרמש, שאמור היה להיות הדרך לפיתוח עצמי של תשתיות מחשוב כוללות, הגישה שנתפסה אז כאסטרטגיה של הבנק. אלא שפרויקט חרמש הצליח לספק פתרון חלקי ובתחילת 2008 החליט הבנק לשנות גישה ולצאת לחפש פתרונות מתאימים להשלמת ההצטיידות בתוכנות חדשות דווקא על-ידי רכישתן.

המהלך, שהיה אמור להתבצע כבר בתחילת 2009 נדחה בעקבות הקפאה וצמצום של חלק מהוצאות המחשוב, ויוצא לפועל רק כעת. "האסטרטגיה שלנו היא שצריך לקנות לפני שמפתחים", אומר משה וולף ראש אגף פיתוח מערכות המידע בבנק בראיון ל"גלובס", "בחלק גדול מהמקרים אנחנו מעדיפים לקנות מוצר, אפילו אם יש לו התאמה רק של 60% לדרישותינו, ורק אם אין מוצר כזה בנמצא, נפתח בעצמנו".

מעדיפים צעדים קטנים

הדברים שאומר וולף מפתיעים יחסית למדיניות הבנק עד לא מזמן, אך לא תואמים את רוח הדברים בעולם ה-IT הישראלי כיום, לאחר שהשאיפות הגדולות מפרויקט חרמש לא הגיעו למימוש.

וולף, סגנו של איציק מלאך, חבר הנהלה וראש מערך תפעול ומינהלה בלאומי, אומר: "אני לא מאמין בפרויקטים גדולים שלוקחים הרבה שנים. אנחנו מעדיפים לעשות פרויקט בחלקים קטנים, כך שאפשר לספק ללקוח - במקרה זה, אגפי השירות בבנק - תוצרים במהלך הדרך ולא רק בסוף".

פרויקט חרמש סיפק ללאומי תשתית מחשוב מוצלחת, שכוללת בין השאר סביבת פיתוח יותר מודרנית המבוססת על Java ובסיסי נתונים מתקדמים. על סביבה זו מתכוון הבנק להוסיף חבילות תוכנה לנושאים ספציפיים (מודולים).

עד כה, סיפק הבנק שני רכיבי תוכנה מרכזיים המטפלים בנושאים של בטחונות וקובץ הלקוחות המרכזי (CIF, מה שמכונה בבנק "לב"). לצידם, הבנק משלים כעת הצטיידות בעשרה רכיבי תוכנה נוספים, ובראשם תוכנות המיועדות לטיפול בפיקדונות, אשראים, עו"ש, וניירות ערך.

על התוכנות שבוחן הבנק נמנות חברות התוכנה הגדולות: iFlex של אורקל וחבילת תוכנה לתחום הבנקאות של SAP. לצידן, יש מספר אופציות מצומצמות יותר. וולף אינו חושב שהבנק ירכוש חבילת תוכנה לתחום הבנקאות שתספק פתרון כולל. "אין מוצר אחד שיודע לבצע את זה", הוא טוען, "חלק מהמערכות נשדרג באמצעות פיתוח שלנו וחלק נחליף עם מוצר מדף".

כל הבנקים מצטיידים

אחת ההשלכות המעניינות תהיה למאמצי הפיתוח של הבנק מול ספקיות שירותי המחשוב המקומיות. הבנק יצא לדרך עם חרמש תוך הסתמכות בעיקר על אנשי EDS ומטריקס, כאשר רובם עדיין עובדים עם הבנק. מאמץ ההצטיידות של הבנק יכול לבוא גם לידי ביטוי בתקציבים שיזרמו לספקיות ה-IT המקומיות, אם כי לדעת וולף, עדיין לא יהיו תקציבים רבים שכאלה בתקופה הקרובה.

כמעט כל הבנקים הישראלים נמצאים היום במהלך הצטיידות אינטנסיבית. לפני מספר חודשיים נחשף ב"גלובס" כי בנק הפועלים יצא למכרז על חלק ממערכת הליבה הבנקאית שלו. בנק דיסקונט, מצידו, סיים לאחרונה - לאחר יותר מעשור - את פרויקט "אופק", המבוסס על תוכנת אלטמירה של אקסנצ'ר, ובבנק הבינלאומי ממשיכים בהחלפה איטית של התשתיות.

בשנת 2009 הפחיתו הבנקים את תקציבי התפעול שלהם בהיקפים של 5%-10% מה שבא לידי ביטוי בהקפאת פרויקטי מחשוב, בהפחתות שכר, ובדחיית מהלכי רכש. על-כן, ההתעוררות כעת של בנק לאומי מעוררת תקווה להחלפת דיסקט ולהתרחבות של תקציבי התפעול.