ההון סיכון לא מרגיש בטוח בשוק ביטחון הפנים

מאז אירועי הטרור של ה-11 בספטמבר2001 בארה"ב, עברו מים רבים בהדסון ששטפו גם את תחום ההון סיכון. הקרנות ידעו עליות ומורדות, כניסה ויציאה משווקים טכנולוגיים שונים, אך דווקא בשוק אחד שנראה בטוח למדי, לא קרה הרבה - תחום ביטחון הפנים (Homeland Security). כמו אז, גם היום כמעט ואין קרנות שישקיעו כספים בפתרונות טכנולוגיים הרלבנטיים לעולם הביטחוני.

אחרי אותה טראומה נרקמו תוכניות גדולות, גם של חברות ישראליות, לגבי תקציבי הענק שיישפכו על טכנולוגיות ביטחוניות. ואכן, התקציבים גדלו באופן משמעותי. "ההשקעה העולמית בתחום ביטחון הפנים צפויה להכפיל את עצמה בין 2009 ל-2016, עד לכ-300 מיליארד דולר", מעריך האנליסט מוהאן קומר מחברת המחקר פרוסט אנד סוליבן, שטוען כי ההשקעה בארה"ב לבדה כמעט ושילשה את עצמה מאז אסון התאומים לכ-50 מיליארד דולר ב-2009.

הצמיחה המהירה לא משכה פעילות של חברות סטארט-אפ ומשקיעי הון סיכון, והיא גם אינה מיועדת עבורם. הנהנות העיקריות הן ענקיות הטכנולוגיה, שמשמשות כאינטגרטוריות לפרויקטים צבאיים - כמו GE, Thales, סימנס, Honeywell ובואינג, וכן ענקיות מחשוב כגון IBM וסיסקו. מכאן, שכדי למכור לצבא או לרשויות אחרות בארה"ב, צריך להתחבר אל החברה שמבצעת את האינטגרציה - דבר די מורכב עבור חברה בתחילת הדרך.

לובינג בוושינגטון

"זהו עולם סולידי וקשה לחדירה", מתאר עודד וייס, שותף בקרן ההון סיכון אל-קפיטל של יונתן לייטסדורף. "התחום פוליטי, והתקציבים והמכרזים בתחומים האלו לא תמיד הולכים למי שיותר טוב, אלא לסקטורים שיש להם ייצוג יותר חזק או לובי יותר בולט".

וייס מבלה זמן רב בפעילות לובינג בוושינגטון, סיוע שונה מזה שמספקים משקיעים פעילים לחברות הפורטפוליו שלהם. לאל-קפיטל, שהוקמה ב-2005, שלוש חברות בתחום ביטחון הפנים מתוך 14 חברות בפורטפוליו - מספר גבוה עבור קרנות הון סיכון שאינן מתמחות ספציפית בתחום זה.

שתי קרנות ישראליות נוספות פרט אליה, את'לון (AGS) של דורון אלמוג ו-ADT, ממוקדות אף הן בתחום. שאר השקעות ההון סיכון מתבצעות באופן נקודתי בעקבות הזדמנות כלשהי, כגון השקעה של 20 מיליון דולר על-ידי קרן הפרייבט אקוויטי ויולה באירונאוטיקס.

עבור מי שיש לו סבלנות, מאמין וייס, ההשקעה בטכנולוגיות ביטחוניות עשויה להשתלם. דוגמה לכך היא רכישת ספקית המטוסים ללא טייס, Insitu, על-ידי בואינג ביולי אשתקד. על-פי הערכות, התבצעה הרכישה תמורת כ-400 מיליון דולר, החזר מוצלח למדי עבור השקעה של כ-50 מיליון דולר, אם כי האקזיט התרחש כ-14 שנה לאחר שהחברה הוקמה, והוא נחשב נדיר למדי.

הנהנית המרכזית היא קרן ההון סיכון האמריקנית Battery, שמעורבת במספר השקעות טכנולוגיות-ביטחוניות, ביניהן גם במפתחת טכנולוגיות זיהוי חומרי הנפץ Xurity הישראלית, לצד קרן ורטקס, במסגרת חממת הטכניון.

"הקרנות, כאג'נדה, כמעט ולא נכנסות לתחום הזה", מסביר גורם בהון סיכון הישראלי את הדינמיקה. "הסיבה היא שדרושה הבנה יסודית של התהליכים, וגם אורך רוח. החסם העיקרי הוא חדירה לשוק, ובשביל זה מספיקים כמה מיליוני דולרים. זה לא המודל הרגיל של הקרנות. אתה צריך חצי אלביט בשביל אקזיט משמעותי, ואין היום קרן שמעוניינת להקים את אלביט מערכות הבאה".

רק עשרות חברות

לא רק קרנות נעדרות מהתחום. גם מספר החברות (ה-Deal-Flow) בישראל אינו גדול, למרות המוניטין החיובי של התחום הביטחוני. על-פי נתוני IVC, ישנן כ-40 חברות פעילות בתחום האבטחה בכלל, רובן חברות ותיקות ומוכרות, חלקן כבר ציבוריות, ורק מיעוטן יכולות להיכנס תחת ההגדרה הקלאסית של סטארט-אפ. מעבר לכך, עקב הסודיות בה מתהדרים רוב העוסקים בתחום, קשה לאתר חלק מההשקעות שהתבצעו בחברות.

הפעילות העסקית בישראל היא בעיקר של החברות הגדולות, וכן מספר סטארט-אפים שמדי פעם צצים וחברות גדולות יחסית, כדוגמת אלביט מערכות, אותה מגדיר גורם בשוק "שחקנית אגרסיבית ורצינית, שמי שיבלוט מעל השטח יש סיכוי טוב שהיא תגיש לו הצעת רכש".

הסטארט-אפים בישראל כוללים חברות הפעילות בתחום ה-IT, שמספקות לעיתים יכולות ניתוח של תמונה או נתונים, או חברות שפועלות בתחום הקלינטק או הביוטק, וההשלכות של הטכנולוגיה יכולות למצוא שימוש גם בנושאי ביטחון פנים (כגון זיהוי ביומטרי, או בדיקת מים). יש גם מספר חברות שמספקות כלי טיס לא מאוישים, כגון אורבן אירונאוטיקס, שמפתחת מסוק לא מאויש, וכן חברות המספקות טכנולוגיות בתחום המעקב המודיעיני.

חיפוש השקעה עבור חברה הפועלת בתחום הוא מורכב יותר מאשר סטארט-אפ טכנולוגי סטנדרטי. בחברת ג'נסיס, שמפתחת מערכת לזיהוי הכוחות והפעילות בשטח על פי ניתוח התקשורת הוויזואלית והקולית, מנסים כעת לגייס כמה מיליוני דולרים. "אנחנו צריכים סכומים גבוהים כדי להיכנס לשיווק בינלאומי", אומר פיני בירמן, אחד ממייסדי החברה, שמעריך את השוק אליו היא פונה בכ-3 מיליארד דולר.

קרנות ההון סיכון יתקשו לתת מענה לביקוש לכספים, מודה בירמן, "זה תחום שדורש מומחיות שלא קיימת אצלן".