חיידקים בדלניים

בתיאוריה, החומרים מהן עשויות סיגריות אמורים להיות לא בריאים, עד שכמעט לא ייתכן שיצור חי בהן. מחקר חדש טוען כי סיגריות מכילות, בנוסף לשאר הרעות החולות ה"רגילות" הכלולות בהן, גם חיידקים שעלולים להיות מזיקים לבני אדם.

אם עד היום המעשנים ניחמו את עצמם כי העשן לפחות הורג את המיקרובים באוויר בו-זמנית לכך שהוא מזיק לבריאותם - אפילו נחמה פעוטה זו מוטלת כעת בספק.

לא רק זאת, אלא שעשן הסיגריות עלול להיות נשא מוצלח לחיידקים שמעוניינים לעבור מאדם לאדם, בין אם ממעשן למעשן ובין אם לעוברי אורח שנחשפים לעשן באופן פאסיבי.

"הערכנו שסביר שסיגריות יכילו חיידקים, אך היינו מופתעים מהכמות הגדולה של חיידקים מדבקים לבני אדם שמצאנו בתוכן", אמרה ל-Science Daily החוקרת פרופ' איימי ספקוטה מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת מרילנד, ארה"ב, שהובילה את המחקר בשיתוף חוקרים מבית הספר הגבוה להנדסה Ecole Centrale de Lyon בצרפת.

"בהנחה שהחיידקים הללו יכולים לשרוד את תהליך העישון - ואנחנו מאמינים שהם יכולים - הם עלולים לגרום למחלות זיהומיות הן אצל המעשנים והן בסביבתם". המחקר יפורסם בקרוב בכתב העת Environmental Health Perspectives.

מחקרים קודמים נטלו דגימות קטנות של טבק ובחנו אם יצמחו אוכלוסיות חיידקים בתרבית, אך הממצאים לא היו משמעותיים. הקבוצה הנוכחית נקטה בגישה מעט אחרת: היא ביצעה בדיקה לאיתור דנ"א חיידקי בתוך הסיגריה, ומצאה מגוון גדול של זנים, מאות סוגים בכל סיגריה. לא ניכר הבדל גדול בין מותגי הסיגריות שנבדקו - קאמל, לאקי-סטרייק, מרלבורו ו-Kool.

בין היתר, נמצא חיידק ה-Acinetobacter, חיידק הגדל באדמה וניזון מפחמן ויכול לגרום לזיהומי ריאות ודם בחולים מאושפזים; Bacillus - חיידק המזוהה עם זיהומים במערכת העיכול; Burkholderia, שיכול לגרום למחלות ריאות, Pseudomonas aeruginosa שאחראי לכ-10% מזיהומי בתי החולים בארה"ב, ועוד רבים.

מחקרים שנערכו בעבר זיהו כי בגרונם ובריאותיהם של מעשנים, נמצא שיעור גבוה יותר של חיידקים עמידים ובעלי פוטנציאל אלים. אך ההערכה עד כה הייתה כי הסיבה היא המערכת החיסונית החלשה יותר של המעשן. מחקרים נוספים יבחנו אם החיידקים שורדים את תהליך הבעירה ואם ניתן לקשור בין חיידקים הנפוצים בסיגריות לבין מחלות האופייניות למעשנים באופן מיוחד.

2. "הבישול הפך אותנו לבני אדם"

בפעם הבאה שאתם במטבח, נאבקים עם בצק המסרב לתפוח או חותכים את עצמכם במקום את הבצל, ותוהים מדוע אתם עוד מתעקשים לעשות זאת, כאשר העולם מלא מסעדות מצוינות - נחמו את עצמכם בכך שאתם מבצעים פעולה חשובה. כך לפחות על-פי פרופ' ריצ'ארד וורנגהם, חוקר מבית הספר לביולוגיה אנתרופולוגית באוניברסיטת הארווארד.

"לתפוס את האש: איך הפך אותנו הבישול לבני אדם", הוא שמו היומרני של הספר החדש, אשר טוען כי הבישול קידם את האבולוציה של המין האנושי בצורה משמעותית יותר מן החקלאות, מהמעבר לאכילת בשר או מהמצאת כלי העבודה.

לדברי וורנגהם, הבישול העביר חלק מתהליך עיבוד המזון אל מחוץ לגוף. כתוצאה מכך הוא אפשר לאדם לאכול יותר מהר ולהשקיע פחות אנרגיה באכילה, ולכן, להוציא יותר קלוריות מכל ביס. טרם בושל המזון, הקופים הקדמונים היו צריכים לבלות כמעט חצי משעות העירות שלהם בלעיסה.

כתגובה אבולוציונית החלה מערכת העיכול של האדם להצטמק, ועל חשבונה גדל המוח האנושי, שבגודלו הנוכחי זקוק לכמויות גדולות וזמינות של אנרגיה, ולא יכול היה - כך על-פי מחקריו של וורנגהם - לצמוח לגודלו הנוכחי לפני המצאת הבישול.

התוצאה של ההתפתחויות האבולוציוניות הללו הייתה הולדתו של ההומו-הביליס, אביו של ההומו-ארקטוס, האב הקדמון של ההומו-סאפיינס - אנחנו. ההתרחשות הזו חלה לפני כ-1.8 מיליון שנה. וורנגהם מגיע למסקנה הזו מתוך חקר מבנה הגוף, ובעיקר הלסת של בני האדם הקדמונים והשינויים שחלו באלה לאורך השנים.

מששוחרר ההומו-ארקטוס מן הצורך ללעוס ולעכל במשך כל זמנו החופשי, הוא התפנה לבצע את כל התהליכים הנוספים שאנחנו קושרים לאבולוציה - לפתח כלי עבודה, מערכות יחסים חברתיות וחקלאות.

האש הפכה למקום כינוס וכך הובילה לבניית תאים משפחתיים ושבטיים. האש, כך טוען החוקר, היא שהובילה לחלוקת העבודה בין גברים ונשים, כשמין אחד מביא את האוכל ומגן עליו מפני גניבות והמין השני מבשל אותו.

במסגרת המחקר נפגש וורנגהם גם עם קבוצות הדוגלות בגישה תזונתית של אכילת מזון טרי בלבד, כסוג של חזרה לחיים פשוטים יותר, אולי גם טבעיים יותר. הוא טוען כי חברי הקבוצות הללו היו בדרך-כלל רזים, אך גם עייפים, והנשים לעיתים איבדו את הביוץ.

עתה, מעניין יהיה עבורו לבחון אם חובבי המזון הטרי עוברים גם שינוי אבולוציוני שהופך אותם לפחות תקשורתיים, פחות שבטיים ופחות יזמיים - בגלל העיסוק התמידי שלהם בלעיסה.