איתן ורטהיימר השאיר חובות באקסאנט; העובדים דורשים פירוק

הסיפור של חברת אקסאנט, שנחשף ב"גלובס" בתחילת השבוע, חריג גם בעולם הסטארט-אפים. החברה הפסיקה באופן רשמי את פעילותה, ועובדיה הגישו היום (ג'), באמצעות עו"ד ארז חבר ממשרד עמית, פולק, מטלון, בקשה לפירוק החברה ומינויו של עו"ד חבר כמפרק זמני. מהבקשה עולה כי החברה חייבת לעובדים מיליון דולר.

בנוסף, קרן קראוס קפיטל, לה חייבת אקסאנט 9.5 מיליון דולר, הגישה היום בקשה למינוי כונס נכסים זמני לחברה.

הבקשה של קראוס תומכת בעמדה שהובאה ב"גלובס", לפיה חילוקי דעות בין המשקיעים היו הבעיה המרכזית, וממנה עולה כי החברה הגיעה לחדלות פירעון מכיוון שהסכם ההשקעה "נגנז כתוצאה מחילוקי דעות" בין בעלי המניות בחברה.

המשקיעים הגדולים הם קרן מיקרודנט של איתן ורטהיימר עם כ-40%, קרן אוורגרין עם 25%, וד"ר גיורא ירון עם 13%.

החברה מעסיקה 80 עובדים, מתוכם 60 בישראל. אתמול (ב') קיבלו העובדים הודעה לפיה החברה הפסיקה לפעול, ורובם חדלו מלהגיע למשרדי החברה מתוך מטרה לחפש את עתידם במקום אחר, למרות שמכתבי פיטורים לא חולקו עד עתה.

הכסף בקופת החברה נגמר, כך שהשכר לחודש דצמבר לא ישולם. מהבקשה עולה כי העובדים חוששים לדמי הפיצויים, לפדיון ימי החופשות ולדמי ההבראה.

האירוניה היא שהיום היה אמור להיות יום חג עבור החברה. לפי הסכם שהיה אמור להיחתם עם ענקית המחשוב דל, אקסאנט היתה אמורה להעביר היום את הרכיב האחרון בתוכנה שדל תמכור.

מנכ"ל החברה, מארק ווינר, סירב להתייחס להערכות לפיהן היתה עסקת ענק עם דל בדרך, אך הוא אומר ל"גלובס": "אכן, היתה אמורה להיות עסקה אסטרטגית ענקית. אותה חברת ענק רצתה להקים כאן מרכז פיתוח כדי להתחרות בענקיות האחסון האחרות, והיתה מוכנה לשלם הרבה כסף. זו היתה יכולה להיות עסקה חלומית".

התסכול של עובדי החברה נובע מההרגשה שלאקסאנט היתה אלטרנטיבה - השקעה של 20 מיליון דולר לצד הסכם שיתוף-הפעולה, אך אלה לא יצאו לפועל.

ד"ר גיורא ירון, ממייסדי החברה ואחד המשקיעים הבולטים בה, אומר ל"גלובס" כי אכן היו מגעים להסכם השקעה גדול, אולם "לא הצלחנו לסגור את כל הקצוות מסביב להסכם".

מה קרה? למה זה השתבש?

ווינר: "זה לא עניין של שחור ולבן. אבל השורה התחתונה היא שלדעתי אין הסכמה בין המשקיעים".

אקסאנט הוקמה ב-2000 ופיתחה תוכנה וחומרה לאחסון קבצים. במשך השנים גייסה 90-100 מיליון דולר ממספר גדול של משקיעים, לדברי המנכ"ל. ההשקעה הראשונית היתה של קרן אוורגרין, ירון וקרן מיקרודנט של ורטהיימר. מלבדם השקיעו בחברה לאורך השנים גם אינטל קפיטל, קודאק, קרן ההון סיכון CSK (של חברת היטאצ'י), קרן ההון סיכון האמריקנית Coral וכן קרן הגידור QVT. בנוסף, היא קיבלה הלוואה של כמה מיליוני דולרים מקרן קראוס - הלוואה שלא תוכל להשיב, ושהובילה את הקרן לבקש מינוי כונס.

המחזה באקסאנט אתמול היה כמעט סוריאליסטי. על משרדי באזור התעשייה רעננה צפון צבאו ספקים שהבינו שהחברה הגיעה לסוף דרכה, ולקחו כל מה שיכלו. "אפילו מערכת הדואר האלקטרוני שלנו הפסיקה לעבוד, ואין לנו אפשרות לספק תמיכה ללקוחות", אומר אחד העובדים בחברה, "פשוט נטשו אותנו".

בשבוע שעבר הודיע ווינר לעובדים כי תשלום המשכורות לחודש נובמבר (המשולמות בדצמבר) יידחה ביום. ירון טוען היום כי הוא עדיין מנסה למצוא פיתרון להמשך קיום החברה, אולם הסיכויים לכך נמוכים.

אחת הבעיות שיהיו לעובדים היא רשימת נושים ארוכה. "המשקיעים הזרימו חצי מיליון דולר עבור החודש האחרון כדי לשלם את המשכורות של חודש נובמבר", אומר ירון, "נעבוד עם העובדים ועם המנהלים כדי לעשות אופטימיזציה לסיטואציה הקשה שנקלענו אליה".