סנדלי הדנבר חוזרים? נבחנות חלופות להחרמת כלי רכב

ועדת הכלכלה דחתה את בקשת המשרד לביטחון פנים להפוך לחקיקה קבועה את תקנות החרמת כלי רכב ■ הוועדה אישרה להאריך את התקנות לשנה אחת, והביעה מורת-רוח מכך שהתקנות מובאות "בדקה האחרונה"

ועדת הכלכלה דחתה את בקשת המשרד לביטחון פנים להפוך לחקיקה קבועה את תקנות "איסור שימוש ברכב מגרשי אחסנה", שמאפשרות לשוטר להחרים ל-30 יום ומעלה את רכבו של נהג, שעבר על אחת משורה ארוכה של עבירות תנועה. הוועדה אישרה להאריך את התקנות לשנה אחת בלבד עד סוף 2010 והביעה את מורת רוחה שהתקנות מובאות לאישור "בדקה האחרונה" כך שאין ברירה אלא להאריך אותן.

בדיון שהתקיים בוועדה ביקש חבר הכנסת כרמל שאמה מאנשי המקצוע לבחון את שינוי שיטת החרמת כל הרכב ולשקול שיטות חלופיות דוגמת "סינדול" של כלי הרכב במקום אחסנתם במגרשים. לדבריו "עלות אחסנת כלי הרכב כפי שמפורט בתקנות מגיעה לכ-47 שקלים ליום לרכב פרטי וכספים אלו משמשים כרווחים של בעלי המגרשים ולא עוברים לקופת המדינה, שיכולה להשתמש בכספים אלו להגברת הפרסום והחינוך לזהירות בדרכים".

לדברי ח"כ שאמה: "מדובר בעלות כספית גבוהה ולעיתים משפחה מעוטת יכולת נדרשת לשלם את המחיר של הבן שביצע את העבירה". שאמה אמר כי בשיטת הסינדול "הרכב משמש עדות חיה ומוחשית לעבירת התנועה ובכך מגביר את כוח ההרתעה למען יראו וייראו".

כפי שנחשף ב"גלובס" המשטרה החרימה בשלוש השנים האחרונות קרוב ל-35 אלף כלי רכב על בסיס התקנות "הזמניות" ומבלי שהוצג עד כה מחקר, שמוכיח את יעילות השיטה. קצב ההחרמה, שעומד כיום על יותר מ-800 מכוניות לחודש, מכניס מיליוני שקלים בשנה לקופתם של בעלי "מגרשי האחסון", שזכו במכרז של המדינה.