משקיעי קרנות ההון סיכון צופים שיפור בהשקעות ובאקזיטים

אבל הסיפור של ברוידי ומרקסטון הוא רק תוספת קטנה לשנה הקשה שעוברת על ענף הקרנות שממומנות ברובן ממשקיעים מוסדיים.

קרנות הפרייבט אקוויטי כוללות בתוכן בעיקר קרנות שמתמחות בהון סיכון, ברכישות (Buy-Out) וקרנות שממוקדות בחברות צמיחה.

בכל מקרה, מתברר שרוב המשקיעים המוסדיים בקרנות הפרייבט אקוויטי (Limited Partners) לא מוטרדים מהרגולציה שסביב הקצאת ההשקעות עבור הקרנות.

הברומטר החצי-שנתי של חברת ההשקעות הבריטית Coller Capital, שפורסם לאחרונה בנושא הפרייבט אקוויטי, נוגע גם בהגדלת הפיקוח של המוסדיים על הקרנות, נושא רלוונטי בעיקר לאחר מספר סקנדלים בתחום בשנה האחרונה.

לא מאמינים במנהלי ההון סיכון

לפי הנתונים בסקר, 67% מהמשקיעים המוסדיים אינם מעוניינים בפיקוח יותר הדוק ורק 14% מתכננים להגביר את הפיקוח בכל מקרה.

עם זאת, במשך השנה האחרונה השתנתה דרמטית הגישה של המשקיעים להשקעות בקרנות. 60% מהם שינו את הקריטריונים לביצוע ההשקעה וגם את "התיאבון" שלהם ללקיחת סיכונים. מחציתם גם הגבירו את בדיקות הנאותות של ההשקעה.

המגמה הזו נובעת במידה רבה מהיחס למנהלי הקרנות (General Partners). 76% מהנשאלים בסקר, שדיווחו כי לא יבצעו השקעות המשך בקרנות ב-2010, טוענים שהחלטתם נובעת בשל חוסר השקיפות וניגודי האינטרסים בעבודתם של מנהלי הקרנות.

הבשורה הטובה מהסקר הנוכחי, בו השתתפו 108 משקיעים, היא האופטימיות של המשתתפים בו לקראת 2010. זאת, בשונה לגמרי בהשוואה לדו"ח הקודם, שפורסם לפני כחצי שנה.

85% מהמשקיעים המוסדיים בקרנות מאמינים כי 2010 תהיה שנה עם בציר טוב או מצוין מבחינת השקעות. כלומר, לכספים שימשכו הקרנות מהמשקיעים יהיה שימוש טוב.

כמו כן, 84% מהמשקיעים בצפון אמריקה משוכנעים כי ב-2010 יהיה גידול בביקושים של הקרנות לכספי המשקיעים, מה שמכונה בעגה המקצועית "קריאה לכסף".

השיפור: לטווח הארוך

לצד זה, המשקיעים המוסדיים בקרנות הפרייבט אקוויטי מאמינים שגם אווירת האקזיטים תשתפר. 92% מהם מאמינים שההחזרים מפורטפוליו הקרנות שלהם ישתפרו ב-2010, לעומת רק 15% שחושבים ההיפך.

גם פה זהו שינוי משמעותי לעומת הסקר הקודם, אז 74% מהנשאלים האמינו שמצב הפורטפוליו שלהם יורע בשנה הקרובה. למרות האופטימיות, מכירים המשקיעים במציאות ורק 25% מהם מאמינים כי השיפור באווירת האקזיטים יהיה משמעותי במשך השנתיים הבאות.

הסוגיה שבוודאי תעניין במיוחד את אנשי ההון סיכון בישראל, נוגעת לאפשרויות הגיוס שלהם בשנה הקרובה. סטיבן זיף, בכיר בקולר קפיטל שאחראי על עסקאות הקרן בישראל, אומר בהמשך לסקר כי "הגיוס של קרנות חדשות תלוי מאוד בביצועים". לדבריו, "כאשר הקרנות הישראליות יוכלו להראות תוצאות, מה שדורש שוק אקזיטים מוצלח, אז הן יוכלו לצאת לגיוס נוסף".

לפי הסקר לפחות, אווירת הגיוסים עדיין תהיה קשה. בשנים האחרונות גדל שיעור הקצאת הכספים של המוסדיים לקרנות הפרייבט אקוויטי, ורוב הנשאלים, כ-70% מהם, מתכוונים לשמור על היקף ההקצאה. רק 18% מהם מתכוונים להגדיל את ההקצאה להשקעות בקרנות, לעומת יותר מפי-2 שתכננו כך עד לפני שנה.

קאלפרס: רוב הקרנות הישראליות עדיין רושמות החזר שלילי

שלל הרכישות של החודשים האחרונים עדיין לא ניכר ברישומי התשואות התקופתיות של קרנות ההון סיכון הישראליות.

כך, יוצא ששתיים מעסקאות הרכישה הבולטות בתקופה האחרונה - דיון ואופטונול - שאמורות לשפר את מאזן הקרנות מבציר 2000 של פיטנגו ו-JVP, עדיין לא באו לידי ביטוי בדו"ח הרבעוני למחצית 2009 של קאלפרס - קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה.

הנתונים בדו"חות של קרן הפנסיה בכל הנוגע להון סיכון הישראלי ברבעון השני, לא השתנו כמעט לעומת הרבעון הראשון. קאלפרס השקיעה בעשור האחרון כ-125 מיליון דולר במגוון קרנות ישראליות - כרמל, ג'מיני, יזראל סיד, JVP, אייפקס ישראל, גיזה, פיטנגו וכן במרקסטון.

קרן כרמל משנת 2000 ממשיכה להיות בצד החיובי, עם תשואה של 9% על הכסף שקיבלה, ועם מכפיל (על הנייר) של 40% על הקרן. הקרן השלישית של ג'מיני משנת 2000, גם היא במצב טוב יחסית לאחר שהגיעה לאיזון.

מהצד השלילי נמצאות הקרן השנייה של אייפקס ישראל משנת 1999, שרשמה עד כה תשואה שלילית של כ-10.3% ומחקה כ-30% משוויה על הנייר; והקרן השלישית של פיטנגו, שמחקה עד כה 50% משווייה על הנייר ורשמה תשואה שלילית של 11%.

מנגד, הקרן הרביעית של פיטנגו, משנת 2004, דווקא נמצאת בצד החיובי, עם תשואה של 5%. גם הקרן הרביעית של JVP רשמה תשואה שלילית 4% ומחקה 20% משווי הנכסים על הנייר.