מספר 2 בהסתדרות: "אם אצטרך אשבית את כל שירות המדינה"

בהסתדרות מתעקשים כי גל העיצומים האחרון אינו מרמז על סיומו הרשמי של "השקט התעשייתי" שעליו הוסכם לפני כשנתיים, אבל אריאל יעקובי לא חושש משביתה חדשה מדי יום: "ברשות המים לא סופרים את העובדים. החלטתי לאותת לאוצר כל פעם באמצעות גורם אחר בשירות המדינה"

גל העיצומים של השבועות האחרונים אינו מרמז על סיומו הרשמי של "השקט התעשייתי" שעליו הוסכם לפני כשנתיים. כך מצהירים היום בהסתדרות, ומתעקשים כי מדובר בשני סכסוכי עבודה לגיטימיים שזכו לצעדי סולידריות מצד ועדים נוספים בשירות המדינה.

הסכסוך הראשון נוגע ל-220 עובדי רשות המים, שמשביתים את העבודה מאז תחילת דצמבר האחרון. העובדים דורשים שייחתם עימם הסכם עבודה חדש, שיסדיר את תנאי העסקתם במסגרת הפיכתה של נציבות המים לרשות ממשלתית. במשרד האוצר טוענים כי העובדים דורשים תוספות שכר מופרזות, עד כדי 2,500 שקל לחודש לכל עובד.

הסכסוך השני נוגע ל-600 עובדי שירות התעסוקה, שאינם מקבלים קהל בלשכות התעסוקה מאז סוף דצמבר. העובדים מוחים על סירובו של משרד האוצר לחתום על ההסכם שכבר גובש עימם, במסגרתו יוענקו להם תוספות שכר, דרגות ותקני כוח-אדם חדשים בעלות כוללת של 11.3 מיליון שקל.

האוצר דורש כי ההסכם יכנס לתוקף רק אם הכנסת תאשר סופית את הרחבת תוכנית ויסקונסין, ועובדי שירות התעסוקה מתנגדים להתניה הזאת. במילים אחרות, האוצר הודיע כי ימשיך "לייבש" את שירות התעסוקה ועובדיו, אלא אם הם בעצמם יהפכו לחלק פעיל מהכשרת הקרקע להרחבת תוכנית ויסקונסין - תוכנית שלה הם מתנגדים באופן עקרוני.

למרות ההכחשות הגורפות שמשמיעה ההסתדרות, קשה שלא לחשוד כי העיצומים המתחלפים אינם קשורים לרצונה של ההסתדרות לאותת למשרד האוצר כי הגיע הזמן לדבר על הסכמי השכר החדשים במגזר הציבורי.

השביתה היומית

למשל, בשבוע שעבר שבתו ליום אחד עובדי המכס והמע"מ במעברי הגבול בגשר אלנבי ובגשר הירדן, כאות סולידריות עם עובדי רשות המים. אתמול (א') עשו זאת עובדי מס הכנסה, ואילו היום היו אלה עובדי לשכות הטאבו שלא קיבלו קהל ולא ענו לטלפונים. בהסתדרות מאיימים כי בכל יום ישבש ועד אחר את העבודה "עד שבמשרד האוצר יתעוררו" ויחתמו על הסכם עם עובדי רשות המים.

זוהי שעתו היפה של אריאל יעקובי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה. זה האיש שמנצח על התזמורת בשבועיים האחרונים, בזמן שיו"ר ההסתדרות וחברו הטוב, עופר עיני, נמצא בחופשה פרטית בחו"ל.

הרבה עבר בתקופה האחרונה על עיני. באחת מישיבות הנהגת ההסתדרות הודיע על גירושיו מאשתו ענת. הוא עדיין האיש החזק בארגון, אולי החזק ביותר בתולדות הוועד הפועל, אבל לראשונה מאז שנכנס לתפקידו, בדיוק לפני ארבע שנים, נראה שהוא משחרר מעט את החבל ומאפשר ליעקובי להפוך למספר 2 אמיתי, כזה שעוד עשוי להחליף אותו בסוף 2012, ואולי אפילו קודם.

"כל השעות שלי הן שעות יפות, אני לא חושב הלאה ולא מתכנן קדימה", אמר היום יעקובי בשיחה עם "גלובס". "אני בטוח שעופר ירצה להמשיך לקדנציה נוספת כי העובדים צריכים אותו. אין כאן פוליטיקה של יחידים, מה שנחליט ביחד זה מה שנעשה", הוא מבהיר. יעקובי מספר כי הוא עדכן את עיני בעניין העיצומים, אך הדגיש כי כל הצעדים הם בסמכותה של הסתדרות עובדי המדינה.

"האשמה תהיה על האוצר"

יעקובי: "כל מה שאומר היום הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, מצוץ מהאצבע. אני אף פעם לא הולך לשביתה לפני שאני ממצה את כל ההליכים, אבל במקרה של רשות המים אני מרגיש שלא סופרים שם את העובדים. לכן החלטתי לאותת לאוצר כל פעם באמצעות גורם אחר בשירות המדינה, שאנחנו לא נשלים עם הדבר הזה. אם אצטרך, אשבית את כל שירות המדינה. אין לנו עניין בשביתות לאורך זמן. אזרחי ישראל ראויים לשירות ציבורי שעובד באופן סדיר, ואם נגיע למצב הזה האשמה תהיה על האוצר".

האם ההסתדרות תדרוש תוספות שכר גבוהות לעובדי המגזר הציבורי? "אנחנו לא מנותקים מהשוק", מבהיר יעקובי. "יש שוק עבודה, עברנו משבר כלכלי, אנחנו ערים לכל הדברים וגם להסכמים הקודמים שנחתמו", הוא מוסיף.

במילים אחרות, יעקובי לא יודה בכך, אך נראה כי ההסתדרות יודעת שתוספת השכר הבאה בכל מקרה לא תוכל לעלות על 5% - שיעור התוספת שקיבלו עובדי המגזר הציבורי במסגרת ההסכם מלפני שנתיים.