שוק מערכות האחסון חווה בשנים האחרונות תזוזה מהירה לכיוון התוכנה. מערכות האחסון, שמורכבות מהרבה "ברזלים" ואופציות תקשורת שונות, כבר לא מייצרות את הערך המוסף המספק כדי לתת שווי גבוה לחברות.
את המשמעות הרגשנו בשנים האחרונות במספר רכישות של חברות ישראליות, שסיפקו טכנולוגיות אחסון מבוססות תוכנה. היום מצטרפת אליהן רכישה נוספת.
ספקית מוצרי האחסון האמריקנית Dot Hill, קונה את מפתחת תוכנות התקשורת למערכות אחסון Cloverleaf תמורת 13 מיליון דולר.
העסקה תורכב ברובה ממניות החברה הרוכשת, כשהיתר, כ-2.5 מיליון דולר, ישולמו במזומן. אין זו עסקה משמחת עבור בעלי המניות, בהתחשב בכך שקלוברליף גייסה מאז הקמתה 43 מיליון דולר, כ-35 מיליון דולר מתוכם מהון סיכון והשאר בהלוואות.
את קלוברליף ייצג בעיסקה עו"ד איאן רוסטובסקי שותף במשרד עמית, פולק, מטלון ושות'.
אקזיט שלישי של ג'נסיס באחסון
החברה הוקמה כספין-אוף של חברת אלתא, היום חטיבה בתעשייה האווירית, על-ידי יוסי קליין ואליק יבור, שפיתחו את התוכנה בשנות ה-90 כפרויקט במערכות מידע באלתא. כיום היא מעסיקה כ-30 עובדים ומנהל אותה ריצ'רד בויר.
קלוברליף התרוממה ב-2001 באמצעות מימון של קרן ג'נסיס, כאשר בין שאר המשקיעים היו קרן הייפריון של דוד רובנר, לשעבר מנכ"ל ECI; קרן קטליסט של יאיר שמיר, מספר משקיעים פרטיים, וכן אלתא, שהשתתפה בכל סבבי הגיוס. בין המשקיעים היה גם קומר מלוואלי, ממייסדי חברת ברוקייד ואחד השמות הגדולים בעולם טכנולוגיית האחסון.
בסיטואציות אחרות הסיפור של קלוברליף היה יכול להיות בסיס לדרמה עסקית גדולה. כדי להבין מה הפוטנציאל שעמד על הפרק, מספיק שניזכר בשתיים מהרכישות הגדולות של 2006, קאשיה וטופיו, שנרכשו תמורת כ-160 ו-150 מיליון דולר בהתאמה.
שתי החברות הללו סיפקו חלק מהפתרון שיש לקלוברליף ומאפשר חיבור בין מערכות אחסון וטכנולוגיות תקשורת שונות באמצעות תוכנה חכמה המבוססת על וירטואליזציה.
החיבור לאלתא, ספקית של טכנולוגיות צבאיות בדרך-כלל, נראה לא טבעי. אולם גם כאן יש היסטוריה שמעידה על הפוטנציאל. משה ינאי, היום ב-IBM לאחר שמכר לה את XIV, פרש בשנות ה-80 עם הידע בתחום מחברת אלביט והיה אחראי על הפיכת EMC בשנות ה-90 לאימפריית האחסון שהיא היום. "היה כאן פספוס גדול", התייחס קליין למכירת קלוברליף, "יש לנו פתרון שטוב בהרבה מזה של EMC ו-HP".
המודל שעמד לנגד עיני אנשי קלוברליף היה זה של וריטאס, ספקית פתרונות התוכנה למערכות האחסון שסימנטק רכשה ב-2004 תמורת כ-13 מיליארד דולר. "הבנו שצריך עוד הרבה מאוד כסף כדי לדחוף את החברה הלאה", אומר קליין.
כתוצאה, החליטו בשנה האחרונה בקלוברליף, שמכרה במיליוני דולרים לשנה ולא הייתה רווחית, להימכר וחיפשו את הרוכשת המתאימה.
מבחינת ג'נסיס, זו חברת האחסון השלישית שהיא מוכרת, לאחר ש- LSI Logic קנתה את Storage ו-IBM רכשה את FilesX. "מבין שלוש החברות, דווקא קלוברליף הייתה השאפתנית ביותר", אמר אדי שלו, מייסד ושותף בקרן. אז מה קרה? "הקדמנו כנראה את זמננו", הוא מעריך. "מעבר לזה, השוק השתנה, והשוויים של 2006 הם לא אלו של היום".
זינוק בשווי
דוט-היל נסחרת כיום בנאסד"ק לפי שווי של 96 מיליון דולר, אחרי שהכפילה את שווייה בחצי השנה האחרונה והיא צפויה לסיים את השנה עם מכירות של 240 מיליון דולר. עם זאת, את פוטנציאל הצפת הערך של החברה לאחר הרכישה - ובוודאי חלק מהאטרקטיביות של העסקה עבור בעלי המניות של קלוברליף - ניתן לראות מהביצועים של המתחרה Xyratex, שקפצה פי-4 מאז אפריל הקודם.
בדוט-היל, בכל מקרה, מקווים שהרכש החדש יאפשר לשחזר ערכים גבוהים בהרבה, לעבר פי-8 משוויה כיום, שווי ממנו נפרדה ב-2004.
מנכ"ל ונשיא דוט-היל, דאנה קאמרסגארד, שמבקר כעת בישראל לרגל הרכישה, אמר כי "הכוונה היא להגדיל את הפעילות המקומית עם אנשי פיתוח ובדיקות", הוא אמר בשיחה עם "גלובס". "יש לנו היסטוריה של רכישות (החברה ביצעה שתי רכישות, בשנים 2004 ו-2008) ואנחנו יודעים להפוך אותן למשהו משמעותי".
לטענת קאמרסגארד, השווי בו נסחרת דוט-היל הוא משום שהיא נתפסת בשוק ההון כחברת חומרה בלבד. במקרה זה מקווה קאמרסגארד למצוא עוד הזדמנויות בישראל בתחום תוכנות האחסון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
