ההרכב בקובלנה נגד מרידור: ציון אמיר, אבי אודיז ויונה חייר

את ההרכב קבע אמיר, שהחל השבוע בקדנציה השנייה שלו כנשיא בית הדין. 3 חברי ההרכב מתמחים בפלילים: אמיר ואודיז הם סניגורים פרטיים, ואילו חייר היא הסניגורית הציבורית של מחוז תל-אביב (וחברת נשיאות בית הדין).

אמיר יכול היה לבחור לצידו גם עורכי דין משורות הפרקליטות, המכהנים אף הם לעיתים כדיינים בבית הדין, אך נראה כי הוא בחר להתמקד בבחירת דיינים ותיקים ומנוסים, נוכח זהות הנאשמים והעובדה שבתיק יוכרעו סוגיות משפטיות תקדימיות.

הדיון הראשון בקובלנה יתקיים ב-10 בפברואר, ומרידור ושביט מחוייבים להתייצב אליו. לאור התיקון לחוק הלשכה, הוא ייערך בדלתיים פתוחות אלא אם יורה בית הדין, לבקשת אחד הצדדים, על סגירת הדלתיים מטעמים מיוחדים שיירשמו.

ההליך כולו צפוי להימשך חודשים ספורים בלבד. ועדת האתיקה תיוצג על-ידי רכז הקבילה, עו"ד עמוס ויצמן, אך ייתכן כי יתוגבר בעורך דין נוסף.

שכר-טרחה תלוי

מרידור ושביט מואשמים בעבירה על חוק הלשכה, שלפיו "לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר-טרחה התלוי בתוצאות המשפט", וכן בהתנהגות הפוגעת בכבוד מקצוע עריכת הדין ובהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע.

הקובלנה הוגשה בעקבות החלטת ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב, בראשות עו"ד אפרים נוה (שהתקבלה ברוב של שני קולות), להעמידם לדין בעקבות הצעת הסכם שכר-טרחה שערכו עם ארקדי גאידמק.

מרידור ייצג את גאידמק בשימוע שהוביל בדיעבד להעמדתו לדין בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים. בהצעת ההסכם ששלח שביט, העומד בראש משרד חיים צדוק ושות' בו מרידור היה שותף, נאמר כי גאידמק ישלם עבור הטיפול 600 אלף דולר - ועוד 5 מיליון דולר במקרה של הצלחה (אי-העמדתו לדין).

כנראה אין מחלוקות עובדתיות בין הצדדים, והדיון יתמקד בטיעונים המשפטיים. שביט ומרידור, המיוצג על-ידי עו"ד צבי אגמון, טוענים כי הצעת ההסכם לא הבשילה להסכם, ומשכך אין עבירה. טיעונים המרכזי יהיה כי שלב השימוע אינו נחשב ל"משפט פלילי" כלשון החוק, שכן אינו מתנהל בבית המשפט, ובכל מקרה כיוון שהחוק עמום לא היה מקום להעמידם לדין.

מעניין מה יחשוב על כך הנשיא ציון אמיר, שייצג את הנשיא לשעבר משה קצב, ונוכח בעצמו כיצד השימוע מוליד הסדר טיעון בכתב אישום שטרם הוגש כלל לבית משפט, הגם שלבסוף בוטל.