ייצוגית: עיריית ת"א גובה שלא כדין מע"מ על מים לצריכה ביתית

לטענת התובעים, שמואל אחימן וצבי פלדי, מבדיקת חשבונות המים שנשלחו להם נוכחו לדעת כי אגרת המים שנגבתה מהם כוללת בתוכה מרכיב מע"מ. העירייה אינה עוסק לפי חוק מע"מ, ומשכך היא אינה מוסמכת לגבות מע"מ מצרכני המים, בנוסף על סכום אגרת המים.

התובעים טוענים עוד כי לפי בדיקתם, העירייה לא גובה מע"מ מכל צרכני המים, ומצרכנים שהם עוסקים לפי חוק מע"מ (צרכני מים בתעשייה, מלאכה, בנקים, משרדים ועוד) מקפידה העירייה שלא לגבות מע"מ.

התובעים טוענים כי העירייה גובה מדי שנה מע"מ בהיקף של כ-21 מיליון שקל, ועל כן ברורה התנגדותה לספק מים ולגבות מהאזרחים אגרות באמצעות תאגיד מים וביוב, שהרי במקרה כזה סכום המע"מ אינו אמור להישאר בקופתה.

לדברי התובעים, היקף צריכת המים לצריכה ביתית בתחום העיר תל-אביב עומד על 26 מיליון מ"ק לשנה, ואילו כל 26 מיליון קוב המים לצריכה ביתית היו משווקים בתעריף הנמוך יותר - סכום המע"מ שהיה נגבה מדי שנה היה עומד על כ-26 מיליון שקל, וסכום ההחזר לציבור הצרכנים בשנתיים שקדמו להגשת התביעה היה עומד על כ-30 מיליון שקל.

אולם, ברור כי רוב הצרכנים לצריכה ביתית צורכים מים גם מעבר לתעריף הראשון, ולפיכך שיעור המע"מ המוערך שנקבע שלא כדין מכלל צרכני המים לצריכה ביתית בתל-אביב בשנתיים שקדמו להגשת תביעה זו עומד על כ-42 מיליון שקל.

לטענת התובעים, על העירייה להשיב סכום זה לצרכנים אלה.

טרם התקבלה תגובתה של עיריית תל-אביב. (ת.צ. 10-02/ 22989).