פנויות למלחמה

"בעבר אוישו נחלות פנויות על פי הוראת אגף חקלאי, שאישרה מסירת זכויות למתיישב ללא כל תשלום. אולם, כבר בתחילת 2003 סבר המינהל שיש צורך לבחון מחדש את המדיניות, שכן 'לא יתכן כי מגרשי ההרחבה יוקצו בתשלום, ואילו הנחלות הפנויות יוקצו ללא תמורה'. בהמשך לכך, הנהלת המינהל החליטה להקפיא את איוש הנחלות בכל האזורים", צוין בפנייה לשר האוצר. אבל לטענת האגודה, ההקפאה אינה מיושמת.

הפנייה נעשית בהמשך להצעה שהגיש משרד החקלאות בישיבת מועצת מקרקעי ישראל האחרונה, אשר מקבעת את זכות היתר שמוקנית לבני היישובים החקלאיים בנחלות הפנויות.

על פי ההצעה, הנחלות הפנויות במרכז הארץ יוחכרו ליישובים החקלאיים בחוזה עונתי. מדובר בחוזה של שנה עד חמש שנים בתשלום נמוך של 680 שקל דמי חכירה לשנה, ללא מכרז. באשר לאזורים שמצפון לחדרה ומדרום לקריית מלאכי, מציע משרד החקלאות שתי אפשרויות - לאייש כל נחלה פנויה לשימושים חקלאיים וכן 2.5 דונם מתוכה למגורים ותעשייה; שינוי ייעוד הקרקע למטרת הרחבה קהילתית. בני המושבים אמורים לגזור רק דמי פיתוח והוצאות בנייה, אבל הניסיון מלמד שהם עושים עסקאות עם קבלנים ורוכשים במחירים גבוהים ומשלשלים מיליוני דולרים רבים לכיסם.

עו"ד רויטל ברלינשטיין, דוברת האגודה לצדק חלוקתי, מציינת כי המשמעות הבעייתית היא השארת השליטה בקרקעות בידי המגזר החקלאי, במקום לפתוח את הזכות לעבד אותן באמצעות מכרז לציבור. במושבים קיימות בין 3,500 ל-4,000 נחלות כאלה, שכל אחת מהן כוללת שטח למגורים ולמבני משק (מספר דונמים) ושטח חקלאי (עשרות דונמים).

במקרים רבים השימוש בקרקע בפועל, או אפילו הייעוד שלה, מתגלגל לשימושים תעשייתיים או לבנייה למגורים. כך, נוצרת אפליית בני המושבים על פני כלל הציבור, בשל התשלום הנמוך הנדרש מהם בגין הקרקע.

משרד החקלאות דוחה את הטענות באמרו כי הוא אינו מעודד את איוש הנחלות הפנויות ע"י בני המושבים. במושבים עצמם טוענים, כי עד כה מדיניות איוש הנחלות שנקבעה על ידי מועצת מקרקעי ישראל בנובמבר 92' תומכת בכך, וכי לא נקבעה מאז כל מדיניות מוסמכת אחרת.

ברלינשטיין מעלה פן נוסף בטיעוניה, והוא טענה לנזק סביבתי. "ועדת הבר שדנה בזכויות המגורים של החקלאים בחלקת המגורים, ושהמלצותיה שניתנו בדצמבר 2005 התקבלו בממשלה, סברה שיש להעדיף את עיבוי היישובים החקלאיים על פני בנייה בשטחים הפנויים", היא אומרת. לדבריה, "בנייה בהרחבות תביא בהכרח לפגיעה בשטחים הפתוחים, שכן פיתוח מאסיבי של ההרחבות כפי שמציע משרד החקלאות, ידרוש השקעה ניכרת בתשתיות חדשות על המשמעות הכלכלית והסביבתית הנלווית לכך".

ברלינשטיין: "עיבוי והרחבת המושבים יהפכו יישובים חקלאיים אלה ליישובים רגילים לכל דבר, בעלי נכסי נדל"ן, סחירים וניתנים להשכרה ולמכירה וכל עסקה אחרת. למעשה בכך ינותקו היישובים באופן מוחלט מהמטרה החקלאית שלשמה הוקצו מלכתחילה. דבר זה יגרום לביטול אופיו החקלאי של היישוב ולכך יש השלכות תכנוניות וסביבתיות קשות".