"תכתוב, פה זה גן עדן"

שבוע בתוך המונדיאל, וכבר אפשר להתחיל לקבל רושם ראשון מה עשה הטורניר לדרום אפריקה. בצד הביקורת לא חסרים קולות על ההתנהלות של המקומיים. אן קרוטי, פרשנית עסקית של העיתון "סטאר", טוענת שדרום אפריקה יכולה ללמוד מהעסקה הכושלת עם פיפ"א איך לעמוד "עמידה אמיצה על שלנו בפני משקיעים זרים", אחרי מקרים רבים בהם המדינה הוציאה סכומי ענק כדי לפתות השקעות זרות קריטיות.

בנוסף, שתי חקירות של הממונה על הגבלים עסקיים - אחת בנוגע לבניית האצטדיונים, והשנייה בחשד לקרטל בין חברות הטיסה שסיכמו מחירים לטיסות פנימיות, הועברו לבתי המשפט. דרישות של ארגוני זכויות אדם ושל התקשורת לחקירת שחיתות עוד תמשיך חודשים ארוכים. ניצחון ראשון נחל העיתון "מייל אנד גרדיאן" כשקיבל מבית משפט את הזכות לבחון תשלומים של הוועדה המארגנת.

במקביל, גם לפיפ"א יש ביקורת: ארגון הכדורגל העולמי חסר שביעות רצון מבעיות התחבורה ל"סוקר סיטי" ביוהנסבורג, מהדיון בוובוזלות ומכמות המקומות הריקים ביציעים. גם טיפול המשטרה בהפגנה של עובדי הביטחון מחוץ לאצטדיון בדרבן זכה לביקורת, בייחוד לאחר שהתברר שהעובדים קיבלו שכר של יומיים בסך 190 ראנד (19 אירו) במקום 1,500 שהובטחו. גם באצטדיון בקייפטאון היתה שביתה של עובדי הביטחון, כמו גם של נהגי שירות האוטובוסים המהיר והחדש ריאה וואייה ביוהנסבורג. העיתון "סווטאן" מנה 21 הליכים משפטיים שנפתחו הקשורים לטורניר.

‏אבל בשיח הציבורי אלה קולות בודדים שאינם זוכים לתשומת לב. הרוב המוחץ, כך נדמה, פשוט שמח על שהטורניר מתקיים במדינה, שמח על תיירים חדשים שמגיעים, ובעיקר שמח על חודש של כדורגל. "תכתוב, כמה טוב יש לנו פה", ביקשה קופאית בחנות למכשירי חשמל. "שאנשים יידעו כמה השתנה כאן", ביקש נהג מונית, ו"שיבינו שלא יורים פה ברחובות כמו שכתוב בעיתון", דרש עובד חברת סלולר שעבד בעבר בישראל ובגרמניה ויושב על הבאר ב'ניוז קפה' בפרטוריה כדי לראות את צ'ילה נגד הונדורס, "פה זה גן עדן".

‏‏***

ללא ספק גן עדן לממכר מוצרים נלווים למשחק. חנות "אדגר" ברובע קרסטה ביוהנסבורג מכרה בשעה חולצות בערך כולל של מאה אלף ראנד (10,000 אירו). נציגת החברה מסרה שהמכירות עלו לפי 50% מהצפוי. גם ברשת הסופרמרקטים הזולה "פיק אנד פיי" עלו המכירות ב-40%. דירקטור ב"שופרייט" מסר ש-250 אלף כדורי רגל מוקטנים עם הדגל הלאומי, 150 אלף מדבקות קעקוע עם הדגל, 75 אלף דגלים למכוניות ו-40 אלף וובוזלות נמכרו בששת השבועות האחרונים.

בחנויות ובסופרמרקטים מתגודדים הלקוחות סביב היצע המוצרים שנועדו לעידוד ה"בפאנה בפאנה": חולצות, כובעים, צעיפים, וובוזלות (המזכרת האולטימטיבית) וכו'. לפעמים הדרישה גורמת להיצע מגוחך, כמו דגלים בצבעים הפוכים, שמות המאויתים לא נכון - אבל זה לא ממש משנה להמונים.

סיפור הצלחה נוסף הוא ה"סוקזלה", ה"גרב" לוובוזלות בצבעי הדגלים של המדינות המשתתפות, או בעיצובים חופשיים. קרייג מארה, שהמציא את חתיכת הבד הנמתחת על חצוצרת הפלסטיק, הודה שזה היה "רעיון מטופש בתחילה", אבל היום עובדים בשבילו 80 איש בשני מפעלים ביוהנסבורג, מאז תפס העסק תאוצה לפני חצי שנה.

אחרי ההשקעה של 30 מיליארד ראנד (כ-4 מיליארד דולר) בתשתיות תחבורה ותקשורת, הודיע שר האוצר המקומי, פראבין גורדאן, כי הצפי היה לתוספת של חצי אחוז לצמיחה הכלכלית השנה בעקבות הטורניר. ההערכות המתוקנות מדברות על 350 אלף אוהדים אורחים שיתרמו לכלכלה כ-15 מיליארד ראנד. ראש לשכת המסחר והתעשייה, נרן ראו, מסר שמוקדם עדיין להעריך את השפעת הטורניר על כלכלת המדינה לטווח ארוך, אך הביטחון העסקי שהיה בשפל במאי, עלה שוב ביוני.