הפועלות מכפר עיינות

בכוונת הכפר, שבבעלות נעמ"ת, לבצע עבודות שיקום ושימור למבנה הרפת ההיסטורי, במטרה להתאים את המבנה הראשון שהוקם במשק הפועלות ולהפכו למוזיאתר למורשת משק הפועלות ותולדות ההתיישבות במקום, שיוקם ויופעל בשיתוף וע"י תלמידים פעילים בכפר. כפר הנוער רואה בפרויקט זה כלי חינוכי ערכי ממדרגה ראשונה למאות תלמידי הכפר, הלומדים בו בתנאי פנימייה.

המטרה היא שימור מורשתן של הנשים החלוצות, אשר ביקשו להשתלב בעבודה החקלאית בשוויון מלא עם גברים. הקמת המוזיאון ושימור הכפר במסגרת "אתרי המורשת" תתרום לחיזוק ההיכרות של הציבור עם ההיסטוריה המפוארת של תנועת הפועלות והחלוצות בארץ ישראל.

משקי הפועלות

בתקופת העלייה השנייה, בשנת 1911, הוקמה בכנרת החווה הראשונה להכשרת פועלות צעירות לעבודה חקלאית, על בסיס של שוויון בידע וביכולת העבודה לגברים. במהלך השנים, בעיקר בתקופת העלייה השלישית והרביעית, הוקמו מספר משקי פועלות וחוות הכשרה נוספות בנהלל, בנחלת יהודה, בשכונת בורוכוב, בפתח תקוה, בעפולה, בחדרה, בתל אביב ועוד. הצעירות שהוכשרו במשקים אלה מילאו תפקידים חשובים בפיתוח ענפים חקלאיים (משתלות, גני ירק, לולים) במושבים ובקיבוצים. למשקי הפועלות היה תפקיד חשוב בפעילותה של מועצת הפועלות.

במהלך השנים הפכו חלק ממשקי הפועלות למוסדות חינוך חקלאיים על יסודיים, בתחילה לבנות בלבד ואחרי כן לבנים ולבנות. מוסדות אלה הוקמו בתחילה במסגרת עליית הנוער, ואחר כך כחלק ממערכת החינוך החקלאי הכללית.

הקמת משק הפועלות עיינות נחשב באותה העת כשיא התהליך - כך למדים מפרסומי התקופה. "משק הפועלות הגדול ליד נס ציונה" שנוסד ב-30 במארס 1930 על 500 דונם שנרכשו ע"י קק"ל כחלק מגוש אדמות קוביבה. הייתה זו עדה (פישמן) מיימון, שיחד עם 10 בנות ושומר אחד, עלו לקרקע ובעבודה מאומצת יצרו משק חקלאי לתפארת. מטרת המשק - הכשרת נערות לעבודה חקלאית וליישוב הארץ.

תחילה גרו הבנות ברפת, אותה חצו לשניים - חצי למגורים והחצי השני לפרות. רק בפסח 1932 עברו הפועלות לגור ב"בניין המרכזי" (בתמונה: בנות המחזור הראשון של עיינות עם עדה).

כך תיארה עדה פישמן מימון את הימים הראשונים: "...הדבר היה בכסלו, ובבואנו לשטח הקרקע לא יכולנו לעלות עליו: רובו היה מוצף מים, אדמת ביצה שקדחת פונה בה. הסתכלנו בשטח הנרחב והראינו מרחוק על החלק הרצוי לנו, מסביב לשתי גבעות יפות, שעליהן יוקמו הבניינים של משק הפועלות הגדול. נתברר, כי השטח המיועד לנו משתרע במרחק שלושה קילומטר וחצי מנס-ציונה, ללא כביש, ללא דרך, והשטחים עדיין לא נמסרו לקרן הקיימת. אולם הקרן הקיימת מנחמת ומבטיחה, כי השטח ייגאל בזמן הקרוב. ...תכנון התוכנית הכללית של המשק, של בניני הדירה ושל בניני המשק, נמסר לאדריכל של ההנהלה הציונית, אז, ריכרד קופמן. ...ביום ד' שבט תרצ"א, 12.1.1932, תוך כדי הקמת הבית המרכזי, עלינו למקום - עשר בנות, אנוכי והשומר שלנו. הכרזנו על ישוב המקום הזה. עלינו לגור במקום ללא מגדל וללא חומה. אולם כתאריך לכיבוש המקום ותקיעת יתד ראשונה קבענו את א' ניסן תר"ץ (30.3.1930) ראשית הנטיעה בפרדס.

"בינתיים נוספו עוד בנות - גרנו גם בלולים, באהלים ולבסוף נגמר הבית המרכזי, שהכיל אולם גדול ונאה לתרבות, שני חדרי לימוד רחבים, חדרים למעבדות ושני חדרי מגורים. אז קבעו הנהלת ויצ"ו ומועצת הפועלות את היום לחגיגה הרשמית, לפתיחת משק הפועלות הגדול להכשרה חקלאית, בכ"ח אדר תרצ"ב. חמישה באפריל 1932".

מקור השם "עיינות" ניתן לו הודות לשני מעיינות שנמצאו במקום וארבע שנות התכתבות עם "ועדת השמות", שלבסוף אימצה את הצעת הבנות שאף נתמכה ע"י חיים נחמן ביאליק.

בשנות מלחמת העולם השנייה הפכה עיינות ממשק פועלות לבית ספר חקלאי שקלט קבוצות נוער פליטי שואה וניצולי מחנות השמדה, וגם נוער פליט מלבנון, סוריה, תורכיה, יוון, בולגריה ועוד. לאחר קום המדינה התמקדה עיינות בקליטת נוער עולה ובקליטת בני נוער מעיירות פיתוח, ערים, מושבים וקיבוצים והעסקתם בחינוך, לימודים תיכוניים ובהכשרה חקלאית. עד היום "עיינות" היא קהילה חינוכית, המתמקדת בקליטה, חינוך וטיפוח של בני נוער ישראלים, עולים וותיקים, תוך שהיא מתאימה עצמה לזמנים המשתנים.

שביל היסטורי

הוחלט כאמור להקים במקום מוזיאון חוויתי עם דגש היסטורי, אדריכלי וחברתי. המבנה שנבחר למטרה זו הוא כאמור מבנה הרפת הישנה, שהיה המבנה הראשון שהוקם בעיינות. זהו מבנה המייצג ראשוניות ואת רוח המקום, ובו תרוכז מרבית הפעילות. כמו כן מקודם שביל היסטורי בין אתרים היסטוריים נוספים בכפר בהם נוצקים תכנים בתחום החקלאות והמורשת (כגון חדרה של עדה פישמן מימון). אתרים אלו ישלימו את חווית הביקור במקום ויאפשרו חשיפה לקהלי יעד רבים יותר.

מבנה הרפת ההיסטורי, שטחו 450 מ"ר, אינו בשימוש מזה 25 שנה. הוא נבנה מבטון ומסיבה זו עם חלוף השנים החלדת הפרזול גרמה להתפוררות ולפגיעה בחלק מקירות המבנה. עם זאת, בחינת מצבו ע"י שני מהנדסים המתמחים בשימור אישרה כי אין כל סכנה או מניעה בשיקומו ובשימורו.

כך, בתחילת 2007 הוקם בשיתוף המועצה לשימור אתרים צוות היגוי המורכב מבוגרי עיינות, עובדי הכפר ואנשי מקצוע מתחום המחקר ההיסטורי והמורשת, שהחל לעסוק בחשיפת העבר של עיינות ובאלמנטים החינוכיים וההיסטוריים שניתן להפיק מעיסוק בכך.

כתוצאה מפעילות הצוות נערך בכפר הכנס השנתי של המועצה לשימור תחת הכותרת "עיינות - משק הפועלות - מפגש בין ערכי חינוך ועבודה, העצמה נשית ואדריכלות". הכנס כלל, בנוסף להרצאות ודיונים מקצועיים, גם סיור במתחם ההיסטורי של הכפר שתוכנן ובוצע ע"י חניכי הכפר וכלל תערוכות, שירים וקטעי משחק אשר הציגו את רוח התקופה.

בעקבות הכנס הוקמה קבוצת תיעוד של אדריכלים וסטודנטים לשימור, אשר החלו לבצע תיעוד ראשוני של בנייני הכפר והנחו קבוצה מחניכי הכפר בפרויקט של בניית דגמי הבניינים. במקביל משקם הכפר מבנים חקלאיים היסטוריים נוספים ומשמישם לשימושים חדשים, בהם מרכז לגידול סוסי נחיה ננסיים, חממה לגידול צמחי תבלין ומעבדה ליצור שמנים סבונים וקוסמטיקה - הכל מופעל ע"י תלמידי הכפר.

בנוסף, החלה התעוררות גם בקרב בוגרי הכפר ובסוף שורה של פגישות ודיונים הם הצליחו לגייס 200 אלף שקל למימון תיק תיעוד למתחם ולתכנון המוזיאון בבניין הרפת, בלווי והנחיית צוות היגוי הפרויקט. עם השלמת גיוס המשאבים ניתן לצאת מידית לביצוע השימור. בימים אלה פועלים לגיוס ואיגום משאבים לביצוע עבודות השימור ופיתוח התצוגה. נדרשים 4.5 מיליון שקל.

לרגל חגיגות ה-80 לכפר שולטו שמונת המבנים ההיסטוריים בכפר בשלט השימור הממלכתי, במבצע משולב של המועצה לשימור ומנהלת הכפר. ב-20.6 הוסר הלוט משילוט המסלול ההיסטורי בכפר, בטקס רשמי. בעתיד מתוכנן גם שיקום מספר מבני משק בכפר, אם כי הבניין המרכזי במצב טוב ואינו מצריך שימור.

מנהל כפר הנוער עיינות, נעם שפר, מעריך שעם קבלת התקציבים ניתן לסיים את הפרויקט תוך מספר חודשים, ושעם השלמת המוזיאון יוכלו לבקר במתחם 40-50 אלף מבקרים בשנה.