משפט ראשונטורס: "מי החליט לפתוח כרטיס 'אולמרט פרטי'?"

‎‎‏"מה קורה במועד הכירטוס? מתי התחלת לעבוד עם לשכת אולמרט? מה הקשר בין ראשונטורס לאולמרט? אם ראשונטורס לא זכתה במכרז - כיצד בוצעה ההזמנה? מהו הנוהל לגבי הזמנת הטיסה למר אולמרט? אילו כרטיסי לקוח היו על שם מר אולמרט? של מי ההחלטה לפתוח את כרטיס 'אולמרט פרטי'? איזה סכום נרשם בחשבוניות?" - שאלות אלה מופיעות במסמך ה"שאלות והתשובות" שקיבלה עדת התביעה הדר זלצמן, סוכנת נסיעות במשרד "ראשונטורס", לקראת עדותה במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

מסמך השאלות והתשובות נחשף היום (ב') לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים החליט לאפשר את פרסומו.

לפני כשבועיים פנו סנגוריו של אולמרט, עוה"ד אלי זהר, נבות תל-צור ונוית נגב, ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בבקשה להורות על חקירה פלילית נגד פרקליטות המדינה בעקבות חשיפת המסמך שהעבירה לעדה.

"במהלך חקירתה הנגדית של העדה הוקראו בפניה קטעים נרחבים מהמסמך", קבעו השופטים מוסיה ארד, משה סובל ויעקב צבן, "בנסיבות אלה, אין מניעה לעיין במסמך".

מדובר בעדת מפתח מבחינת התביעה בנוגע להוכחת האישומים נגד אולמרט ומזכירתו לשעבר, שולה זקן, בפרשת ראשונטורס, הנחשבת פרשה מוצקה יותר מבחינה ראייתית מהפרשות האחרות. אולמרט מואשם בפרשה זו כי קיבל מימון כפול ומשולש מגופים ציבוריים לנסיעותיו לחו"ל.

"כל מה שעשיתי היה על-פי הנחיות מלשכת אולמרט", אמרה זלצמן במשטרה, "בין אם זה בנושא הוצאת החשבוניות, לאיזה גוף להוציא ומה המסלול, ואם זה בנושא גבייה מלקוחות. מהשנים האחרונות עבדתי מול רייצ'ל ריסבי-רז. קודם לכן עבדתי מול שולה. הישיבות עם שולה התחילו מיד כשהתחלתי לטפל באולמרט, בערך בשנת 1993".

‏‎‎מימון מעודפים

‏‎‎יצוין כי מעבר לטענות שהעלו סנגוריו של אולמרט בשבועות האחרונים בנוגע להדרכת העדה כביכול מצד התביעה, עדותה במשטרה מציירת תמונה קשה מבחינת אולמרט וזקן: "בישיבות ההתחשבנות שהיו לנו בירושלים", סיפרה, "אני פירטתי את כל החובות, ורייצ'ל או שולה הנחו אותי באופן כללי לחייב את הנסיעות הפרטיות מהעודפים שנוצרו ממימון הנסיעות העודף. אני פירטתי את כל הנסיעות הפרטיות שלא שולמו, וההוראה הכללית שקיבלתי זה לחייב נסיעות אלה מהעודפים".

זלצמן טוענת עוד בעדותה כי הטיפול באולמרט היה ייחודי. "לא היו עוד לקוחות שלהם הוצאתי חשבוניות כפולות. ההנחיה היתה לעשות מה שהם מבקשים, הכוונה היא לרייצ'ל ולשולה. כל היתרות הלכו לתשלום נסיעות אחרות של אולמרט. אני זוכרת את הדפים הצהובים של שולה, שעליהם היא ניהלה את הזכות והחובה כלפינו. מבחינתם העיקר היה לדעת איפה הם עומדים - מי מימן, כמה מימן, בשביל מה נסע", אמרה.

‏‎‎‏"מסמך שערורייתי"

‏‎‎לדברי יועץ התקשורת של אולמרט, אמיר דן, חקירתה הנגדית של העדה הוכיחה כי קיימות סתירות בין הדברים שאמרה במשטרה ובבית המשפט לבין מסמך ההכנה שגיבשה הפרקליטות.

"כל מי שרואה את המסמך, הבנוי לכל אורכו בפורמט של שאלה-תשובה", מסר דן, "מבין שלא מדובר בטעות, כפי שכינתה זאת הפרקליטות - אלא במסמך מגמתי שהוכן במיוחד עבור העדה במטרה להשפיע על עדותה. זהו מסמך שערורייתי המחייב חקירה מיידית של התנהלות הפרקליטות בניסיון 'לאלף עד' במהלך משפט".

לטענת סנגוריו של אולמרט, התביעה "שתלה" מונחים במסמך התדרוך שהעבירה לעדה. כך, למשל, מופיעה במסמך במסגרת תשובתה - שניתנה לכאורה במשטרה - לשאלה "איזה סכום נרשם בחשבוניות?", התשובה: "כל אימת שנדרש היה להנפיק לגורם כלשהו 'חשבונית פיקטיבית' (אודות 'טיסה פיקטיבית') התקשרתי אל רייצ'ל.....". ואולם, לדברי הסנגורים, בחקירתה הנגדית בבית המשפט טענה זלצמן כי לא אמרה דברים אלה בחקירותיה, וכי לא מדובר במילותיה שלה ולא בדברים שנאמרו על-ידה.

דוגמה נוספת: באחד העמודים במסמך מופיעה הכותרת "כרטיס לקוח כפול". גם במקרה זה אמרה זלצמן בחקירתה הנגדית בבית המשפט כי ביטוי זה לא נאמר על-ידה. יצוין כי גם במסמך עצמו הביטוי לא הושם במרכאות כציטוט מדבריה שלה, אלא כ"כותרת" מודגשת להבחנה בין הנושאים השונים.

טענה נוספת של הסנגורים נוגעת גם היא ל"כותרת" במסמך, שהוגשה באותיות בולטות ובקו תחתון, ואיננה מופיעה כציטוט מתוך דברי העדה במשטרה. הכוונה לשאלה "מה ידעת/חשבת בזמן אמת על המהלך הזה של הוצאת כמה חשבוניות ולעתים פיקטיביות כך שנוצר עודף?". לדברי הסנגורים, "דברים אלה מיוחסים לדברים שנמסרו מפיה כביכול בריענון. לדברי העדה היא לא אמרה זאת מעולם, לא בחקירותיה ולא בריענון, ואף טילפנה מיוזמתה לפרקליטות ואמרה כי אין בכוונתה לומר דברים אלה שאינם אמת".

‏‎‎ציטוטים שתולים

‏סניגוריו של אולמרט פנו היום לעו"ד רחל גוטליב, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שאליה העביר וינשטיין את הטיפול בנושא לאור ניגוד העניינים שבו הוא שרוי, בדרישה מחודשת להורות על חקירה פלילית בפרשה בחשד לשיבוש מהלכי משפט, הדחת עד והשפעה לא הוגנת על עד.

לטענתם, חלק מהדברים המיוחסים לעדה באותו מסמך כלל לא נאמרו על-ידה בעדויותיה במשטרה - והיא אף הצהירה זאת בעדותה בבית המשפט. "איש מבין הפרקליטים המטפלים בתיק לא מצא לנכון לעדכן את ההגנה כי דברים שנכתבו במסמכי הריענון אינם נכונים וכי העדה אינה עומדת מאחוריהם", כתבו הסנגורים.

‏בשבוע שעבר הסביר פרקליט המדינה, משה לדור, את עמדתו באשר למסמך התדרוך. "יש דיון באשר לאופן שבו מרעננים את זכרונו של עד", אמר, "הן בתיקים אזרחיים שבהם כותבים עבורו תצהיר עדות, והן בתיקים פליליים. מתקיים אצלנו בירור, ואנחנו מנסים לראות אם אכן היתה תקלה. הפרקליטות, גם בהכנה של עדה להופיע, עושה זאת בזהירות רבה. לפרקליט יש חובה לגרום לכך שניתן יהיה להשמיע את סיפורו של העד לבית המשפט".

לדברי לדור, למיטב ידיעתו היתה זו העדה שביקשה מצוות הפרקליטות לקבל לידיה את מסמך הסיכום שהם הכינו.‏‎‎‏

מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר בתגובה כי "עתה, עם חשיפתו של המסמך, יוכל הציבור להתרשם עד כמה טיעוניהם של הנאשם ושל אנשי התקשורת שלו רחוקים מהאמת. עיון במסמך מלמד כי הוא כולל בעיקרו ציטוטים מדויקים מדברי העדה, ויתרתו פראפראזה נאמנה למקור של דבריה. סנגוריו של הנאשם בחרו להפיץ חומר הכולל הצגה חלקית ומעוותת של המציאות וניתוח מטעה של הדברים".