במערכת הביטחון רומזים: משרתי הקבע ישלמו את מחיר הקיצוץ

הקיצוץ הנרחב של 2.7 מיליארד שקלים בתקציב הביטחון עשוי לגרור קיצוצים בתקני כוח האדם בצה"ל - כך רומז היום גורם בכיר במערכת הביטחון בעקבות החלטת הממשלה הבוקר (ו').

"תקציב הביטחון, מטבע הדברים בגלל שהוא מתנהל בצורה רב שנתית - הוא בדרך כלל במועד הזה של השנה די קשיח מאחר ואנחנו מתקשרים מראש על הדברים - לכן, כשיגיע הרגע לקצץ, נאלחץ לקצץ איפה שאפשר ולא איפה שחשוב או נכון מבחינת סדרי העדיפויות".

הגורם הבהיר כי טרם הוחלט על מהות הסעיפים הספציפיים מהם יקוצץ הסכום האמור, אך טען כי הוא יכול להגיע מקיצוץ בימי האימונים ובהיבטים מסויימים הקשורים להתעצמות צה"ל אך אינם מתבטאים באופן ישיר בהתקשרויות החוזיות להן כבר מחוייב הצבא. תהליך למידת ההחלטה ובדיקת המשמעויות, לדבריו, עשוי להיארך מספר שבועות.

כמו כן, טען, תהיה לצעד השפעה אישית על משרתי צבא הקבע - אך לא פגיעה ישירה בשכרם: "משרתי הקבע הם כשמם משרתים דרך קבע בארגון ולכן יושפעו מהקיצוץ אבל לא בהיבט השכרי כי הם צמודים לשכר בסקטור הציבורי - הקיצוץ צפוי להשפיע על אופי הפעילות, מידת העומס שאיתה הם מתמודדים, שינוי תמהיל וכמויות של כוח אדם". עם זאת, הובהר כי כפי שנעשה בעבר - יקבל גם הפעם הדרג הלוחם עדיפות בכל הנוגע לספיגת הקיצוץ הנדרש.

במערכת הביטחון ביקרו את החלטת הממשלה ואמרו אחר הצהרים: "מדובר בצעד שהוא בניגוד לכללים ובניגוד להסכמים חתומים ובניגוד למתווה ברודט כאשר אין שום תהליך של צמיחה שלילית לנפש שמחייב מהלך כזה; נלמד בימים הקרובים את משמעות הקיצוץ הזה בשנים האלה, נראה מה זה עושה ונחזור להציג את הקיצוץ לדרג המדיני".

גיל הפרישה הממוצע יעלה ל-50

על פי החלטת הממשלה שהתקבלה היום, תקציב הביטחון יגדל ב-3.5 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות ולא ב-6.2 מיליארד שקל כפי שדרשו במערכת הביטחון. בנוסף, הוחלט כי גיל הפרישה הממוצע לאנשי קבע בצה"ל יזנק ל-50 באופן הדרגתי. בצה"ל העריכו מאוחר יותר כי ביצוע המהלך יתנהל בקצב ממוצע של תוספת 4 חודשי שירות בכל שנה עד להגעה לגיל היעד. כיום עומד גיל הפרישה על 42-45 שנים, כאשר בנושא זה הורה ראש הממשלה להמשיך את המו"מ בין האוצר למערכת הביטחון.

באוצר הבטיחו להפנות את 2.7 מיליארד השקלים שקוצצו לצרכי חינוך ורווחה. בסביבתו של שר האוצר יובל שטייניץ קיבלו את הבשורה בסיפוק רב והצהירו כי המקורות שישוחררו בגין הפחתה זו יתועלו לחיזוק תשתיות החינוך, ההשכלה הגבוהה והבריאות.

שר הביטחון ברק אמר בתגובה, כי "על אף ההישג של מערכת הביטחון שכן האוצר רצה לקצץ בהתחלה 7 מיליארד שקל בשנתיים, מדובר בהחלטות תקציביות קשות. הן יהיו מאוד קשות לביצוע אבל הן מחייבות לאור המצב הכלכלי-חברתי של מדינת ישראל".