הצהרת הון / צעצוע של סיפור 3

סרט אנימציה של פיקסאר

ההתחלה: חברת פיקסאר הוקמה ב-1979 על ידי ג'ורג' לוקאס, שביים את סדרת סרטי "מלחמת הכוכבים". ב-1986, לאחר שנקלע לחובות, מכר לוקאס את החברה הקטנה לסטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל תמורת 10 מיליון דולר. פיקסאר התמקדה אז בהפקה של סרטונים קצרים ופרסומות. האנימטור הראשי בחברה, ג'ון לאסטר, יצר אז כמה סרטונים מוצלחים במיוחד, ואחד מהם, "Tin Toy", זכה באוסקר לסרט האנימציה הקצר הטוב ביותר בשנת 1988. מאוחר יותר הוא פיתח את הסרט הקצר הזה לסרט באורך מלא, שנקרא "Toy Story" ("צעצוע של סיפור") ועשה היסטוריה: זהו הסרט הראשון שנעשה כולו בטכנולוגיה של אנימציה ממוחשבת. פירוש הדבר, שלהפקה נדרש צוות קטן בהרבה, ולכן גם תקציב נמוך בהרבה - 30 מיליון דולר בסך הכול.

הסרט: "צעצוע של סיפור", המספר על הרפתקאותיהם של וודי, באז וצעצועיו האחרים של הילד אנדי, שקמים לתחייה כשהוא לא בסביבה, יצא לאקרנים ב-1995, זכה לביקורות מהללות ולהצלחה נאה בקופות. כוכבי הוליווד גויסו להשתתף בהקלטות, דבר שלא היה אז שכיח כמו היום: טום הנקס בתפקיד וודי, וטים אלן ("שפץ ביתך") בתפקיד באז שנות אור (בגרסה העברית מככבים דרור קרן ואלון נוימן).

פסקול הסרט נכתב על ידי המוזיקאי רנדי ניומן, שאף זכה עליו בשני פרסי אוסקר.

הסרט השני בסדרה, "צעצוע של סיפור 2", הופץ ב-1999, ולפני חודש יצא הסרט השלישי, שזוכה גם הוא לביקורות משבחות.

אולפני פיקסאר, שנרכשו ב-2006 על ידי חברת דיסני תמורת 7.4 מיליארד דולר (ג'ובס, כזכור, רכש את פיקסאר ב-1986 תמורת 10 מיליון דולר בלבד), הפכו בינתיים גם הם להצלחה מסחרית (ראו טבלה) ואמנותית עצומה: האולפנים זכו עד היום בשורה ארוכה של אוסקרים לסרטי אנימציה באורך מלא ("צעצוע של סיפור", "מפלצות בע"מ", "מוצאים את נמו", "משפחת סופר-על", "מכוניות" ועוד). המבקרים בארה"ב צופים שגם "צעצוע של סיפור 3" יהיה מועמד בטוח לאוסקר.

הון: בסוף השבוע הראשון להקרנתו הכניס הסרט 191 מיליון דולר בארה"ב ובקנדה, ויותר מ-361 מיליון דולר ברחבי העולם. בדיסני כמו בדיסני, מינפו את הצלחת הסרט לשורה ארוכה של מוצרים נלווים: משחקי וידאו, פארקי שעשועים וצעצועים ומרצ'נדייזינג בלי סוף.

השבוע דיווח "פייננשל טיימס" כי "צעצוע של סיפור 3" נמצא בדרכו להפוך לסרט האנימציה הרווחי ביותר של וולט דיסני בכל הזמנים, לאחר שהניב 620.3 מיליון דולר בחודש הראשון שלו בבתי הקולנוע, עוד לפני שהוקרן במחצית העולם (דיסני עיכבה את השקת הסרט בשווקים אירופיים גדולים, כדי למנוע התנגשות עם שידורי המונדיאל).

השפעה: בראיון שנתן סטיב ג'ובס ב-1995 עם צאתו של הסרט הראשון בסדרה, הוא חזה שהסרט ישנה כליל את תעשיית האנימציה. "לוקח בממוצע שלוש שעות לצייר פריים אחד על המחשב המהיר ביותר שקיים היום", הוא אמר. "לא רק שהתמונות נראות נהדר, הדמויות באמת מתעוררות לחיים, וזה מה שאנימציה מנסה לעשות". ואכן, מאז נעשה הסרט הראשון בסדרת "צעצוע של סיפור", הופקו בטכנולוגיה של אנימציה ממוחשבת עוד מאות סרטים באורך מלא, שרק הלכו והשתכללו. "צעצוע של סיפור 3", שמוקרן כעת גם בישראל, מצטרף לטרנד אחר ומוקרן בתלת-ממד.

מסורת: ג'ון לאסטר, העומד היום בראש חטיבת האנימציה של דיסני, הוא הבמאי של כל הסרטים בסדרה. בראיון שנתן לניר נתן במגזין "פירמה" של "גלובס" בפברואר השנה, סיפר כי התחיל את דרכו בדיסני כאנימטור מסורתי: "כשהתחלתי עם אנימציית מחשב, כולם טענו שזה קר, סטרילי ומי בכלל ירצה לשבת ולצפות בזה?

"זה מה שעבר על וולט דיסני כשעבד על 'שלגייה ושבעת הגמדים'. טענו שהוא משוגע, אבל זה היה הסרט הקופתי של 1938. מה שעובד בשני המקרים זה הסיפור והדמויות. זה לא המדיום, אלא מה שאתה עושה איתו".

למרות הצלחת האנימציה הממוחשבת, הוא מאמין בשיטה המסורתית: "אף פעם לא הבנתי מדוע האולפנים הפסיקו לעשות אנימציה מסורתית. הקהל לא מאס בזה, זו אמנות נהדרת. למשל, הגמדים ב'שלגייה', אפילו היום זה יהיה מאוד קשה. את הדמויות או הרקעים ב'נסיכה והצפרדע' אי אפשר יהיה לשחזר במחשב. יש משהו מיוחד באמנות הזאת ומשהו מיוחד במיוזיקל, ודיסני הוא האולפן היחיד שיכול לעשות כזה סרט". על עצמו העיד לאסטר: אני כמו ילד גדול שלא צריך לגדול ולהתבגר. אני בן 52 ויש לי הרבה סרטים לעשות". כמו שאומר באז שנות אור, אל האינסוף, ומעבר לו.