לאחר חשיפת "גלובס": קריאה לבטל הורדת גיל הפטור בישיבות

זאת בעקבות חשיפת "גלובס" לפיה הממשלה ביטלה בישיבתה לפני שבועיים את חובת השירות הצבאי לבחורי הישיבות מגיל 22 ■ מחר תתכנס ועדה מיוחדת בכנסת לדון בהשלכות ■ ח"כ פלסנר לרה"מ: "זו החלטה פסולה מבחינה מוסרית וערכית"

בעקבות חשיפת "גלובס" לפיה הממשלה ביטלה בישיבתה לפני שבועיים את חובת השירות הצבאי לבחורי הישיבות מגיל 22, קורא היום (ב') ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), העומד בראש צוות ועדת חוץ וביטחון לפיקוח על יישום חוק טל, לראש הממשלה להשעות את ההחלטה שהתקבלה בחשאי כסעיף נחבא בחוק ההסדרים וללא כל דיון ציבורי. לדבריו, יש לשקול את ביטול ההחלטה עד שייבחנו כל השלכות הרוחב ויקוים דיון מסודר בנושא.

פלסנר הודיע כי מחר בבוקר יכנס את הצוות בראשותו לדיון פגרה דחוף. "זו החלטה אומללה ופסולה מבחינה מוסרית וערכית, שגם לא תשרת את התכלית של אלה שיזמו אותה להביא להגדלת ההשתתפות בשוק העבודה של בני הקהילה החרדית. ההחלטה רק מעצימה את המשבר הערכי שהולך ומתעצם בחברה הישראלית", אמר פלסנר.

במכתב ששלח לראש הממשלה כתב פלסנר כי אחד הפתרונות לסוגיה הוא יצירת מסלולי גיוס שונים שיסייעו לאברכים להתגייס לצבא. "החלטת הממשלה מטרפדת את היכולת להביא להגדלה משמעותית של שירות חרדים בצבא, כיוון שהפוטנציאל העיקרי להרחבת השירות הוא בגילי 22-26, אוכלוסייה שרובה אברכים נשואים", אמר פלסנר, "זו החלטה שמבטלת את התמריצים ללכת למסלולי גיוס, ודווקא מליבת המגזר".

קצפו של פלסנר יצא גם על כך שבעקבות ההחלטה יופנו החרדים לשירות האזרחי, בעוד מבקר המדינה מתח עליו ביקורת חריפה וקבע כי הוא שלא מצליח לשלב חרדים במשימות ממלכתיות. "הצבא הוכיח שהוא המקום הנכון בשביל החרדים, ולא גוף שרק לפני חודשיים נזכרה הממשלה למנות לו מנכ"ל", הוסיף.

במכתבו פלסנר מעלה טיעון נוסף - מנתונים שנמסרו לוועדה שבראשותו עולה כי הדרך הטובה ביותר לשלב חרדים במעגל העבודה היא הכנסתם למסגרות שיקנו להם לא רק מיומנויות, אלא גם ניסיון מקצועי. לדבריו, על ידי הורדת גיל הפטור נמנעת מהחרדים היכולת לקבל הכשרה בגוף המשמעותי ביותר בישראל שיכול להעניק להם מקצוע וצבירת ניסיון. פלסנר מוסיף כי ההחלטה רק מחמירה את בעיית העדר השוויון בנטל "ומכשירה באופן רשמי וחוקי השתמטות מסיבית של חרדים מהצבא, שרק מעמיקה את המשבר הערכי".

עוד דרך לתקצב חרדים

עמותת חדו"ש לחופש, דת ושוויון מדווחת כי 80% מהמתנדבים לשירות אזרחי עושים זאת בתפקידי רווחה וחונכות בעמותות חרדיים. יתר ה-20% מתחלקים בין תחומי בריאות, קליטה וחרום. עובדה זאת הופכת את החלטת הממשלה לבעייתית בהרבה. לדברי סמנכ"ל חדו"ש, שחר אילן, "המשרתים נשארים בחברה החרדית ואינם משתלבים בחברה הכללית, וכן אינם רוכשים מקצוע. ברבים מהמקרים במקום ללמוד גמרא בישיבה שלהם, תלמידי הישיבות פשוט עוברים ללמוד גמרא עם נערים בסיכון".

הכנסת הוציאה מחוק טל את האפשרות לבצע שירות אזרחי בתחומי החינוך, אבל מינהלת השירות האזרחי עקפה זאת כאשר החליטה להכיר בחונכות לילדים בסיכון כפעילות רווחה. לצורך זה היא אף אפשרה לעשות שירות אזרחי בכמה בתי חב"ד. אילן אומר שוועדת טל התכוונה שהשירות האזרחי יתבצע בעיקר בתחומי חירום, ביטחון והצלה, אבל הוא הפך לעוד דרך שבה המדינה מתקצבת עמותות חרדיות.